סעודת שור הבר והלווייתן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(ערכיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סעודת שור הבר והלווייתן''' | '''סעודת שור הבר והלווייתן''' הינה סעודה שתערך ב[[ימות המשיח]] בה ישתתפו [[בני ישראל]] ויאכלו מן שור הבר והלווייתן. | ||
לסעודה זו יקדים התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם [[לויתן]] ו[[שור הבר]], במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו ואילו השור ישסף את הלווייתן באמצעות קרניו. | |||
בסעודה זו גם ישתו את [[יין המשומר]]. | |||
==המשתתפים בסעודה== | ==המשתתפים בסעודה== | ||
על פי ה[[מדרש]]{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]. | |||
ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ו[[דוד המלך]] יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהילים קטז, יג.}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך. | |||
הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. | |||
ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ו[[דוד המלך]] יענה בפסוק | |||
==שחיטת שור הבר== | ==שחיטת שור הבר== | ||
שחיטתו של שור הבר יערך על ידי [[הקב"ה]], שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה]] חדשה מאיתי תצא". | |||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה. | |||
שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות | ===שחיטת שור הבר בחסידות=== | ||
ב[[תורת חסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם. | |||
הלויתן מקומו בים "[[עלמא דאיתכאסיא]]" (העולם המכוסה) שזה מורה על העבודה | הלויתן מקומו בים "[[עלמא דאיתכאסיא]]" (העולם המכוסה) שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. | ||
שור הבר מקומו ביבשה "[[עלמא דאיתגליא]]" (העולם המגולה) שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. | שור הבר מקומו ביבשה "[[עלמא דאיתגליא]]" (העולם המגולה) שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. | ||
לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני}}. | |||
==סעודה כפשוטה או לא== | ==סעודה כפשוטה או לא== | ||
===דעות הראשונים=== | ===דעות הראשונים=== | ||
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות באם סעודה זאת תתחרש בפועל או שזהו רק משל ודימוי לתהליך רוחני. | |||
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות | |||
[[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ | [[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג,ד}}. | ||
לשיטתו של הרמב"ם הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה | לשיטתו של הרמב"ם הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו אם הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה יברכו ברכת המזון? | ||
ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה – "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם . . ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש. | ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה – "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם . . ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש. | ||
===התיווך של הרבי=== | ===התיווך של הרבי=== | ||
הרבי מליובאוויטש מכריע כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: {{ציטוטון|השכר שאין שכר למעלה ממנו}}.{{הערה| | הרבי מליובאוויטש מכריע{{הערה|[[אגרות קודש]] של הרבי, כרך ב עמודים עו-עז}} כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: {{ציטוטון|השכר שאין שכר למעלה ממנו}}. | ||
== | ==זמן הסעודה== | ||
הסעודה תערך ב[[ימות המשיח]] עוד לפני זמן [[תחית המתים]]{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א. הרבי מוכיח זאת מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה, ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא היתה שאלה זו תקפה מכיון שבזמן זה המצוות בטילות}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667 סוגית שחיטה בסנפיר] - {{חב}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
גרסה מ־21:35, 4 באוגוסט 2013
סעודת שור הבר והלווייתן הינה סעודה שתערך בימות המשיח בה ישתתפו בני ישראל ויאכלו מן שור הבר והלווייתן.
לסעודה זו יקדים התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו ואילו השור ישסף את הלווייתן באמצעות קרניו.
בסעודה זו גם ישתו את יין המשומר.
המשתתפים בסעודה
על פי המדרש[1] ישתתפו בסעודה כל הצדיקים ביחד עם שלושת האבות, משה רבינו, אהרן הכהן ודוד המלך.
בברכת המזון יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, אברהם יסרב מפני שיצא ממנו ישמעאל, יצחק מפני שיצא ממנו עשיו, יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, משה רבינו מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ודוד המלך יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא[2]", אכן לי נאה ולי יאה לברך. הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, בגימטריא של (כוסי) רויה[3].
שחיטת שור הבר
שחיטתו של שור הבר יערך על ידי הקב"ה, שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן[4]. חכמים במדרש מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ההלכה מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"תורה חדשה מאיתי תצא".
הרבי מסביר[5] את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שהתורה תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שדיני השחיטה הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.
שחיטת שור הבר בחסידות
בתורת חסידות, שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות בעבודת ה' של האדם.
הלויתן מקומו בים "עלמא דאיתכאסיא" (העולם המכוסה) שזה מורה על העבודה הרוחנית ביחוד יחודים עליונים ונעלים.
שור הבר מקומו ביבשה "עלמא דאיתגליא" (העולם המגולה) שמורה על העבודה בבירור גשמיות העולם.
לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את הבירורים שלו לדרגות העליונות בקדושה[6].
סעודה כפשוטה או לא
דעות הראשונים
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות באם סעודה זאת תתחרש בפועל או שזהו רק משל ודימוי לתהליך רוחני.
הרמב"ם כותב כי זהו חזון רוחני: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה"[7].
לשיטתו של הרמב"ם הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות הצדיקים מהרוחניות – להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו אם הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה יברכו ברכת המזון?
בזוהר מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה – "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם . . ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש.
התיווך של הרבי
הרבי מליובאוויטש מכריע[8] כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב הרמב"ן: "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות קדושה גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים ניצוצות קדושה נשגבים, שכאשר ייספגו בנשמות הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: "השכר שאין שכר למעלה ממנו".
זמן הסעודה
הסעודה תערך בימות המשיח עוד לפני זמן תחית המתים[9].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ויקרא רבה, פרשה יג
- ↑ תהילים קטז, יג.
- ↑ יומא עו, א
- ↑ ויקרא רבה, פרשה יג
- ↑ קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א
- ↑ ליקוטי תורה תחילת פרשת שמיני
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג,ד
- ↑ אגרות קודש של הרבי, כרך ב עמודים עו-עז
- ↑ קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א. הרבי מוכיח זאת מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה, ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא היתה שאלה זו תקפה מכיון שבזמן זה המצוות בטילות