הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי שלום יוסף פרידמן"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] ובשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, לעבור לגור בצורה קבועה בארץ. במהלך שהותו בארץ עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה. הוא הקים מרכז תורני חסידי בצפון [[תל אביב]] ואלפי תלמידים באו לשמוע את דברי תורתו. במקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]]. | בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] ובשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, לעבור לגור בצורה קבועה בארץ. במהלך שהותו בארץ עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה. הוא הקים מרכז תורני חסידי בצפון [[תל אביב]] ואלפי תלמידים באו לשמוע את דברי תורתו. במקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]]. | ||
| + | |||
| + | דברי התורה שאמר נקבצו בספרו "כנסת מרדכי". | ||
ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק'. | ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק'. | ||
גרסה מ־13:44, 31 ביולי 2011
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה אדמו"ר מסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה וידיד חב"ד.
תוכן עניינים
קורות חייו
הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום י"ז בכסלו שנת תרנ"ז לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי ישראל מרוז'ין. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את הש"ס. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה.
בשנת תער"ג, בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר מסדיגורה. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ט, הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת תרצ"ז, היה מראשי המדברים.
בשנת תרצ"ג ביקר לראשונה בארץ ישראל ובשנת תרצ"ט, לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, לעבור לגור בצורה קבועה בארץ. במהלך שהותו בארץ עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה. הוא הקים מרכז תורני חסידי בצפון תל אביב ואלפי תלמידים באו לשמוע את דברי תורתו. במקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה בירושלים.
דברי התורה שאמר נקבצו בספרו "כנסת מרדכי".
ביום כ"ט בניסן שנת תשל"ט נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק'.
הקשר עם חב"ד
היה בידידות גדולה עם בית ליובאוויטש. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ, ובמהלך השיחה דיברו אודות ספרו של אביו ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח אל הרבי הריי"צ את הספר, ובמענה קיבל אגרת תודה. כמו כן עסק יחד עמו בעניני הצלת נפשות ברוסיה, ואף על כך התפרסמו אגרות הדדיות שהחליפו ביניהם.
האדמו"ר התגורר מספר שנים בארה"ב בשכונת קראון הייטס, ובית מדרשו היה לא הרחק מ770. ידוע על פעמים מספר שנפגש עם הרבי. הוא עודד את פעולות ליובאוויטש, חתם על הכרוזים של מבצע תפילין ומבצע נרות שבת קודש, וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם לי"א ניסן תשל"ז.
אחד מחסידי סדיגורא, התנצל בפני רבו שבנו[1] רוצה להיות חסיד חב"ד. הגיב האדמו"ר: "ער האט זיך אויסגיקליבען א גוטער חיידר" - הוא בחר לעצמו "חיידר" טוב".
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 96-91.
הערות שוליים
- ↑ הוא הגה"ח ר' יגאל פיזם. גליון "בית משיח" מס' 10.
