רי"ו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "שם המפורש" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שם המפורש (פירושונים).

שם רי"ו הוא השם המפורש הנוצר מצירוף של 72 מילים בנות 3 אותיות כל אחד, שעולות יחד ל-216 אותיות, היוצאות כולם משלושת הפסוקים שנאמרו בקריעת ים סוף, שבכל אחד מהפסוקים יש 72 אותיות.

המספר רי"ו מורה בפנימיות התורה על מיתוק הגבורות, כשהוא עצמו בגימטריא 'גבורה', אך הוא נוצר מכפולה של ג' פעמים 'חסד'.

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר הבהיר מופיע ששם רי"ו הוא 'שם המפורש'[1], והוא מוזכר לראשונה במלואו בספר הישר[2].

השמות יוצאים מהפסוקים בקריעת ים סוף:

וַיִסַּע מַלְאַךְ הָאֱ-לֹהִי”ם הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם:
וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׂךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה:
וַיֵּט מֹשֶׂה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ י-הו”ה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׁם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם

שמות יד, יט-כא

האופן הרגיל של צירוף השם הוא כתיבת שלושת הפסוקים זה על גבי זה, וצירוף האות הראשונה מכל פסוק, האות השניה מכל פסוק, וכן הלאה (אופן זה נקרא 'כולו יושר').

אופן נוסף הוא 'יושר והיפוך ויושר', כשהפסוק האמצעי נכתב מהסוף להתחלה, ומצרפים את האותיות המתקבלות בכל 'טור' כמו באופן הקודם.

בספרי הקבלה מופיעות אפשרויות נוספות שונות באיזה אופן להוציא את השמות מתוך הפסוקים, ובספר "חיי העולם הבא" של רבי אברהם אבולעפיה מובאות עשר דרכים להוצאת שם ע"ב מפסוקי "ויסע ויבא ויט"[3].

בספרי הקבלה מופיע שכל אחד מחלקי השם מקביל לאחת מהספירות[4], לאחד מהמזלות, ולאחד מכוכבי הלכת (מלבד הירח)[5].

כולל חסד וגבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רי"ו הוא בגימטריא 'גבורה' (216) והקשר שלו עם מידת הגבורה בא לידי ביטוי גם בכך שהגבורה היא המידה השישית הן מלמעלה למטה[6] והן מלמטה למעלה[7] וכאשר מכפילים את הספירה השישית שש פעמים, ואת התוצאה עצמה (36) מכפילים שוב בשש - הרי זה מספר הגימטריא של 'גבורה'[8].

טבע הגבורות הוא לחלק ולהבדיל, והרמז לכך הוא בתיבת 'חצי', שהגימטריא שלו (108) הוא בדיוק 'חצי' מתיבת 'גבורה' (216)[9].

לצד זאת, מבואר בחסידות ששם זה כולל עירוב ו'שלום' של חסד וגבורה יחד, שהוא מחבר אותם יחד, כיון שמג' פעמים 'חסד' נוצר 'גבורה'[10].

ענינים שונים הקשורים במספר זה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ריאה - הגימטריה של 'ריאה' היא רי"ו. עניין הריאה לשאוב את קרירות החסדים מהמוח, ולקרר את חום התאוות שמהדם - כדי שתוכל האלוקות להתגלות בלב האדם.
  • עירוב רשויות עירוב רשויות הוא בחינת התפארת, ועניינו בעבודת האדם[11] הוא מידת הרחמים - שמצדה נמשכת השפעת החסד גם במקום שהגבורה לא מסכימה להשפיע שם, ונמצא שזהו עניין שאין עליו מנגד. ודבר זה (שעירוב הוא תפארת) מרומז בתיבת עירוב עצמה – שהיא עצמה כוללת את שתי הבחינות חסד וגבורה (ובאופן שהגבורה כלולה ומוקפת בחסד). והיינו, תיבת "עירוב" צרופה מאותיות ע"ב רי"ו: ע"ב בגימטריה חסד[12] ורי"ו בגימטריה גבורה[13].
  • עומק, בניין המלכות - גם לאחר שהסתיימה בראש השנה עצם העבודה של בנין המלכות, יש להמשיך ולפעול את שלימות בנין המלכות שתרד למטה בפועל בריבוי חילוקים וצמצומים. דבר זה נעשה על ידי העבודה של עשרת ימי תשובה, ואמירת מזמור 'שיר המעלות ממעמקים', דבר הרמוז בכך ש'עומק' הוא בגימטריא 216, אותה הגימטריא של המילה גבורה, ועל ידי שאומרים עשר פעמים מזמור זה, ממשיכים את כל עשר ה'עומקים' ועם גבורות אלו יכול להיות קיום עשר הספירות[14].
  • אריה - גם 'אריה' וגם 'ראיה' הם בגימטריא 216, היות ובאריה יש ב' בחינות, 'אריה עילאה' ו'אריה תתאה'. האריה העליון הוא בחינת חכמה, שנקראת גם ראיה, והוא גבורות עליונות, ויש לעומת זאת גם אריה תתאה, בחינת גבורות תחתונות[15].
  • מעקה - ענינו של המעקה להגביל שהאור לא 'יפול' ויומשך למטה, ולכן הוא בגימטריא (עם הכולל) של רי"ו שגם ענינו הוא גבורה והגבלה[16].
  • הר חורב - חז"ל אומרים כי הר סיני נקרא בכתוב בשם 'הר חורב', כיוון שממנו ירד חורבן לאומות העולם, ויוצא ש'חורב' הוא לשון גבורה, והוא גם בגימטריא של רי"ו[17].
  • תבל - הלשון תבל הוא פעמיים בגימטריא רי"ו, והוא כולל בתוכו ב' בחינות גבורה, גבורה עילאה וגבורה תתאה[18].
  • חבקוק - לשון חיבוק כפול, שענינו קירוב ואהבה, והגימטריא הוא רי"ו, שענינו גבורה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. סימן מז'.
  2. כבר בתקופת האמוראים מוזכר שם של ע"ב: "ששמו של הקדוש ב"ה שבעים ושתים אותיות:" מדרש רבה בראשית מד, יט) ובמקום אחר: "ששמו של הקדוש ברוך הוא שבעים ושנים שמות הן" (מדרש רבה שיר השירים ב, ב. ורש"י כתב חלקים מהשם הוזכרו כבר במשנה (פירושו לגמרא מסכת סוכה מה, א.
  3. טבלאות עשרת הצירופים בתוך חיי העולם הבא, באתר HebrewBooks
  4. זוהר חלק ג' קנא, א.
  5. שער הכוונות דרושי קבלת שבת דף ס"ה.
  6. כשמתחילים מהכתר: כתר, חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה.
  7. מלכות, יסוד, הוד, נצח, תפארת, גבורה.
  8. ילקוט לוי יצחק על התורה, חלק א' עמוד 495.
  9. ילקוט לוי יצחק על התורה, מבוא (עמוד 9), עמוד 44 ואות קלג.
  10. תורת שמואל תר"מ חלק א', והנה כו' יושב אהלים עמוד רלט.
  11. תורת מנחם ספר המאמרים התש"ב ע' קפה, ומקורו במאורי אור אות ע' סעיף כז, ות"ז ריש תיקון כ"ד.
  12. ולמעלה יותר, כידוע ששם ע"ב הוא בחכמה מקור החסד, ולכן חסד עם הכולל בגימטריא חכמה.
  13. כולל גם בינה - שהיא שורש הגבורה.
  14. לקוטי תורה פרשת נצבים מח, ב. תקעו בחודש שופר, יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז, סעיף ב' וסעיף י"א, ובנסמן בהערות שם.
  15. אמרי בינה שער קריאת שמע מט, א, נז, ג.
  16. תורת מנחם חלק י"ז שיחת י"ב תמוז תשט"ז.
  17. יהל אור לתהלים קמט, תקפ"ד.
  18. פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, ה' מלך גאות לבש, פט, ד.

קטוריה:תורת החסידות

משובים קודמים
משוב על הערך