נחום אברהם יעקובוביץ'

הרב נחום אברהם יעקובוביץ (ט' תמוז תרפ"ו – י"ח חשוון תשפ"ב) היה מוותיקי ומנכבדי קהילת חב"ד באנטוורפן שבבלגיה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בהונגריה בט' תמוז תרפ"ו, להוריו הרב שמעון יעקב ומרת בריינדל (לבית יעקובוביץ) אוהר. בהיותו כבן שנה, עברו הוריו עם הילדים לעיר אנטוורפן בבלגיה. למד בבית הספר המקומי 'יסודי התורה'. בשלהי שנת תרצ"ט פרצה מלחמת העולם השנייה, ובשל כך ברחה משפחת אוהר לצרפת יחד עם עוד יהודים רבים. במהלך המלחמה נדדה המשפחה בצרפת מבין מחנות פליטים שונים.

לאחר כמה השתדלויות מצד בני משפחה בארה"ב, התקבלו מסמכי הגירה (אפידייוויד) למשפחה, והיה לשם כך לגשת לקונסוליה האמריקאית ששכנה במרסיי. משום כך, הורשו בני המשפחה לנדוד עד למחנה הפליטים הסמוך למרסיי. במרסיי פגש הנער נחום אברהם את הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, בן דודו של הרבי, והוא נכנס ללמוד בישיבה במקום שהייתה תחת הנהגתו. בישיבה התוודע ר' נחום אברהם יעקובוביץ לראשונה לעולמה של חסידות חב"ד, והחל להתקרב אליה. אביו של ר' נחום אברהם יעקובוביץ, ר' שמעון, נרצח על ידי הנאצים במהלך המלחמה. לאחר סיום המלחה חזרה המשפחה לביתם באנטוורפן. באנטוורפן עסק כבחור בהפצת תורת החסידות, על ידי מסירת שיעורים בתורת החסידות, הפצת קונטרסים של דא"ח, ועריכת התוועדויות. כך היה נוהג לשלוח דו"חות לרבי מזמן לזמן וקיבל על כך מענות מיוחדים. בשנת תש"ז פגש לראשונה את הרבי בפריז.

נישא בכ' חשוון תשט"ו למרת לאנא^[1] ביתו של ר' יונה אלימלך וויינברגר מבני ברק. לאחר חתונתם התיישבו הזוג באנטוורפן. באנטוורפן עסק למחייתו במחסר יהלומים בברוסה. לאחר שהשיא את שלושת ילדיו, פרש מעבודתו והחל להקדיש את חייו ללימוד תורה. היה מוסר שיעורים בחסידות, ומתוועד ומשפיע על חוגים רחבים ביותר של אנטוורפן החרדית והדתית.

נפטר ביום ראשון, י"ח חשוון תשפ"ב^[2]. נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב יונה אלימלך יעקובוביץ - ירושלים. מראשי ישיבת תומכי תמימים קריית גת. רעייתו מרת פשה הדסה, בתו של הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים.
בתו, מרת ברכה מירל זילברשטרום - ירושלים. בעלה הרב טוביה זילברשטרום, רב בית הכנסת "היכל לוי יצחק" בשיכון חב"ד.
בנו, הרב שמעון יעקב יעקובוביץ - בורו פארק, ארה"ב.