המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מרינה רושצ'ה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מארינה רושצ'ה

פנים בית הכנסת השוכן בקומה השנייה של הבניין (אב תשע"א)
עיר מוסקבה
מדינה רוסיה
תאריך יסוד תרפ"ו
גבאי רוחני הרב שייע דייטש
רב בית הכנסת הרב בערל לאזאר

מארינה רושצ'ה (ברוסית: МЕОЦ) הוא שמו של בנין בית הכנסת של חסידי חב"ד בתקופת הקומוניזם במוסקבה, עיר הבירה של רוסיה. על חורבות בית הכנסת מרוכזים כיום משרדיו ומוסדותיו של "המרכז היהודי-קהילתי מוסקבה", המנוהל על ידי רבה הראשי של רוסיה הרב בערל לאזאר.

שמו של הבית כנסת ניתן לו על שם השכונה בה הוא ממוקם.

המבנה נחשב למרכז החשוב ביותר של הקהילה היהודית במוסקבה, שהינה גם הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינת רוסיה כולה, ורבנים ואישי ציבור רבים המבקרים ברוסיה מבקרים במקום.

תולדות בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקופת הקומוניזם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ו בעיצומם של ימי השלטון הקומוניסטי ששלט ברוסיה של אותן שנים, העניקה עיריית מוסקבה לקהילה היהודית שטח אדמה קטן בשכונת מארינה רושצ'ה, עליו הקימו מבנה עץ דו-קומתי קטן ששימש להתכנסויות של הקהילה החסידית המקומית לתפילה, להתוועדויות, ולעריכת טקסים יהודיים כמו חתונות ובריתות מילה.

על אף שמיקומו של בית הכנסת היה ידוע לשלטונות והוא היה נתון תחת עיניהם פקוחות והשגחתם המתמדת, המשיכו החסידים להפעיל את בית הכנסת במסירות נפש, והוא שימש את הקהילה בתקופות החשוכות ביותר של השלטון, והיווה את מרכז העצבים של הפעילות החב"דית, והפך לסמל של מסירות נפש ועוצמה יהודית של חסידים שלא התפעלו מהשלטון הסובייטי.

אל בית כנסת זה נהגו להגיע שלוחיו החשאיים של הרבי, שנכנסו לרוסיה עם מטרה מוצהרת של השתתפות בכנסי מחקר וכדומה, ולהעביר בחשאי לחסידים את ההוראות ואת חפצי הקדושה שהבריחו על ידם אל מעבר למסך הברזל.

עם התפטרותו של הפרזידנט של מדינת רוסיה מר מיכאיל גורבצ'וב ונפילת מסך הברזל, הוקם במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים.

שלוש שנים לאחר מכן, בחג החנוכה תשנ"ד הועלה המבנה באש, ועל חורבותיו הוקם המרכז היהודי קהילתי של מוסקבה, בבנין מפואר המתנשא לגובה של 7 קומות.

המרכז הקהילתי החדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבנין החדש הוקם על ידי שליח הרבי במוסקבה הרב בערל לאזאר, ותחת הנהלתו של מנכ"ל הבניין הרב מרדכי וייסברג, הוא הפך למרכז העצבים של יהדות מוסקבה בו מתקיימים עשרות מניני תפילה בכל יום, וכן עשרות שמחות יהודיות.

בשנת תש"ס קיבל הבניין תנופה גדולה עם בחירתו של הרב לאזאר כרבה הראשי של רוסיה, וריכוז לשכת הרבנות הראשית בבנין.

בשנת תשס"ו נעשה נסיון על ידי מחבל לחדור מבעד למערך האבטחה של בית הכנסת ולתקוף את המתפללים, ולאחר שלא הצליח פנה אל בית הכנסת החב"די בולשיא ברוינא ופגע במתפללים[1].

המבנה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקומה השניה של הבניין מוקדשת עבור בית הכנסת, כאשר התקרה מעל החלל המרכזי מתנוססת לגובה, ובצידי בית הכנסת בנויה גזוזטראה המשמשת כעזרת נשים.

בנוסף, פועלות בקומת הכניסה שתי מסעדות כשרות ברמה גבוהה (מסעדה בשרית ומסעדה חלבית), עם כשרותה המהודרת של הרבנות הראשית לרוסיה, אולם אירועים, וכן מקווה טהרה לגברים ומקווה טהרה לנשים, וכן מקווה כלים.

בקומה שלישית שוכנת ה'עזרת נשים' בצורת גזוזטראה, ושוכנים חנות ספרים וחנות יודאיקה. בקומה רביעית שוכן אמפיתיאטרון, אולם ספורט וחדר כושר.

בקומה החמישית ושישית שוכנים משרדי הרבנות הראשית לרוסיה, ובהם משרדו של הרב הראשי לרוסיה שליח הרבי ורב הקהילה, הרב דובער פנחס לזר. ובקומה שביעית ארגון 'יחד' בשביל צעירים.

אישים הקשורים לבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבות
מדיה

הערות שוליים