שכר ועונש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,013 בתים ,  ביום שני בשעה 20:43
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
זהו היסוד האחד עשר מי"ג [[עיקרי האמונה|עקרי האמונה]], שהקדוש ברוך הוא נותן שכר למי שעושה מצות התורה, ויעניש למי שעובר על אזהרותיה.
זהו היסוד האחד עשר מי"ג [[עיקרי האמונה|עקרי האמונה]], שהקדוש ברוך הוא נותן שכר למי שעושה מצות התורה, ויעניש למי שעובר על אזהרותיה.


שורה 43: שורה 46:
א- שכר מוגבל עבור קיום המצות באופן מוגבל, באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות.
א- שכר מוגבל עבור קיום המצות באופן מוגבל, באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות.


ב- שכר בלתי מוגבל "שכר מצוה – מצוה"! (לקו"ש ח"ד פרקי אבות פ"ב)
ב- שכר בלתי מוגבל "שכר מצוה – מצוה"!<ref>לקו"ש ח"ד פרקי אבות פ"ב.</ref>


===== "שכר מצוה – מצוה" =====
===== "שכר מצוה – מצוה" =====
שורה 52: שורה 55:
3-שהקב"ה מביא שזה יביא לריבוי מצוות, ושלימות בהמצוות "כמצות רצונך"<ref>שיחת ש"פ עקב תשמ"ט. וש"נ.</ref>.
3-שהקב"ה מביא שזה יביא לריבוי מצוות, ושלימות בהמצוות "כמצות רצונך"<ref>שיחת ש"פ עקב תשמ"ט. וש"נ.</ref>.


=== תשלום ושכר או מחוייבים ===
=== מקבלים או נוטלים את השכר ===
היעודים גשמיים מקבלים מהב"ה, ואין צריכים לעוד פעולה בזה.
 
לעומת זאת השכר דלעתיד לבא, צריך פעולה של נטילת השכר, כי אפשר להיות עסוק רק בלהנות מזיו השכינה במקות ליטול את השכר<ref name=":2" />.
 
== תשלום ושכר או מחוייבים ==
ע"פ דיני התורה שבעה"ב חייב לשלם לפועל שכרו, חייב הקב"ה כביכול לתת שכר לאדם עבור עבודתו בקיום התורה ומצוות.
ע"פ דיני התורה שבעה"ב חייב לשלם לפועל שכרו, חייב הקב"ה כביכול לתת שכר לאדם עבור עבודתו בקיום התורה ומצוות.


שורה 64: שורה 72:
וכמו כן בחיוב קיום התו"מ: מצד גדר הנותן – יש חיוב לקיים תו"מ כבן ועבד.
וכמו כן בחיוב קיום התו"מ: מצד גדר הנותן – יש חיוב לקיים תו"מ כבן ועבד.


מצד גדרי המקבל – החיוב ע"פ תורה הוא כמו קבלן ושכיר ששייך בזה קבלת שכר<ref>הדרן על מסכת אבות לקו"ש חי"ז אבות פ"ה שיחה ב. לקו"ש ח"מ א.</ref>.
מצד גדרי המקבל – החיוב ע"פ תורה הוא כמו קבלן ושכיר ששייך בזה קבלת שכר<ref name=":2">הדרן על מסכת אבות לקו"ש חי"ז אבות פ"ה שיחה ב. לקו"ש ח"מ א.</ref>.


==== ביאור ב ====
==== ביאור ב ====
שורה 71: שורה 79:
מצד מציאותם האמיתית של ישראל איך שהם למעלה מהעולם, ירדו לעולם באופן של "רשות" (כביכול) מכיון שהקב"ה נמלך לברוא את העולם, בנשמתן של ישראל<ref name=":1">שיחת ש"פ תצא תנש"א.</ref>.
מצד מציאותם האמיתית של ישראל איך שהם למעלה מהעולם, ירדו לעולם באופן של "רשות" (כביכול) מכיון שהקב"ה נמלך לברוא את העולם, בנשמתן של ישראל<ref name=":1">שיחת ש"פ תצא תנש"א.</ref>.


=== התשלום בזמן או באיחור ===
== התשלום בזמן או באיחור ==
ישנו מצווה שבעה"ב צריך לשלם '''מיד''' אחרי גמר העבודה "ביומו תתן שכרו" – והקב"ה מקיים בעצמו את אותן המצוות שמצווה את ישראל "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל". האם אחרי כל מצוה הקב"ה צריך כבי' לשלם מיד?  
ישנו מצווה שבעה"ב צריך לשלם '''מיד''' אחרי גמר העבודה "ביומו תתן שכרו" – והקב"ה מקיים בעצמו את אותן המצוות שמצווה את ישראל "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל". האם אחרי כל מצוה הקב"ה צריך כבי' לשלם מיד?  


==== ביאור א ====
==== ביאור א ====
בכל מצוה יש גאולה פרטית, את השכר, שהוא התוכן של המצוה בעצמה, כי בעשיית המצוות ממשיך האדם גילוי אור אין-סוף ברוך הוא מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות עולם הזה, וזהו התוכן של ימות המשיח ותחיית המתים, שהוא גילוי אור אין-סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי, רק שזה כמו סגור בתיבה, אך זה בבעלותו של ישראל, והוא יכול כל רגע לפתוח את התיבה ע"י מצוה אחת שיביא את הגאולה, ויראה ויתגלה השכר<ref name=":1" />.
בכל מצוה יש גאולה פרטית, את השכר, שהוא התוכן של המצוה בעצמה, כי בעשיית המצוות ממשיך האדם גילוי [[אור אין סוף|אור אין-סוף]] ברוך הוא מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות עולם הזה, וזהו התוכן של ימות המשיח ותחיית המתים, שהוא גילוי אור אין-סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי, רק שזה כמו סגור בתיבה, אך זה בבעלותו של ישראל, והוא יכול כל רגע לפתוח את התיבה ע"י מצוה אחת שיביא את הגאולה, ויראה ויתגלה השכר<ref name=":1" />.


==== ביאור ב ====
==== ביאור ב ====
שהתשלום אכן בא מיד אחרי '''סיום''' העבודה. אך ראשית כל יש להגדיר מה הוא ה"עבודה", ואז נבין איך בסיום העבודה מקבלים מיד את השכר:
שהתשלום אכן בא מיד אחרי '''סיום''' העבודה. אך ראשית כל יש להגדיר מה הוא ה"עבודה", ואז נבין איך בסיום העבודה מקבלים מיד את השכר:


אפשר להסתכל על העבודה כ"שכירות" לזמן מסויים ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה") הזמן של כל החיים שלנו כשכירות אחת, כיוון שכל חיינו אנו משעבדים לעבוד את הקב"ה, "אני נבראתי לשמש את קוני" והתשלום בא מיד אחרי גמר העבודה "שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף", מיד אחרי הפטירה מקבל [ה"השכיר" – היהודי] את שכרו בג"ע (עיון יעקב לע"י עירובין כב, א. ועוד). הסתכלות זו בא בד בבד עם שיטת הרמב"ם שעיקר השכר הוא בג"ע.
אפשר להסתכל על העבודה כ"שכירות" לזמן מסויים ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה") הזמן של כל החיים שלנו כשכירות אחת, כיוון שכל חיינו אנו משעבדים לעבוד את הקב"ה, "אני נבראתי לשמש את קוני" והתשלום בא מיד אחרי גמר העבודה "שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף", מיד אחרי הפטירה מקבל [ה"השכיר" – היהודי] את שכרו בג"ע<ref>עיון יעקב לע"י עירובין כב, א. ועוד.</ref>. הסתכלות זו בא בד בבד עם שיטת הרמב"ם שעיקר השכר הוא בג"ע.


ויש להסתכל יותר עמוק, שהעבודה היא "קבלנות", וכל ישראל משך כל הדורות הם בגדר "קבלן", שהקב"ה מסר עולמו לישראל, בכדי לעשותו ל[[דירה בתחתונים|דירה לו ית]]'. ויש להאריך. בכך שהתשלום שכר כללי, עבור כל הדורות של ישראל כאחד, עבור העבודה של עשיית העולם לדירה בתחתונים, מקבלים בתחיית המתים מיד בסיום העבודה. ביאור זה עולה יפה עם לשיטת הרמב"ן שקבלת השכר הוא בעולם התחי'.
ויש להסתכל יותר עמוק, שהעבודה היא "קבלנות", וכל ישראל משך כל הדורות הם בגדר "קבלן", שהקב"ה מסר עולמו לישראל, בכדי לעשותו ל[[דירה בתחתונים|דירה לו ית]]'. ויש להאריך. בכך שהתשלום שכר כללי, עבור כל הדורות של ישראל כאחד, עבור העבודה של עשיית העולם לדירה בתחתונים, מקבלים בתחיית המתים מיד בסיום העבודה. ביאור זה עולה יפה עם לשיטת הרמב"ן שקבלת השכר הוא בעולם התחי'.
שורה 90: שורה 98:
אך גם בשעת העבודה "בעל הביצים" (הקב"ה) צריך לתת ל"בעל התרגולים" (ישראל) "שכר עמלו ומזונו... בכל יום" (שזהו השכר בעוה"ז – "יעודים גשמיים שבתורה", בכדי שיוכלו לפעול עבודתם כראוי)<ref name=":0" />.
אך גם בשעת העבודה "בעל הביצים" (הקב"ה) צריך לתת ל"בעל התרגולים" (ישראל) "שכר עמלו ומזונו... בכל יום" (שזהו השכר בעוה"ז – "יעודים גשמיים שבתורה", בכדי שיוכלו לפעול עבודתם כראוי)<ref name=":0" />.


=== שכר ועונש בדעת תחתון ===
== שכר ועונש בדעת תחתון ==
שכר ועונש שייך ב[[דעת תחתון]] דוקא, שהרי ב[[דעת עליון]] הרי "אם צדקת מה תתן לו", מעשה התחתונים אינם תופסים מקום<ref>לקו"ת שה"ש ל, ב.</ref>.
שכר ועונש שייך ב[[דעת תחתון]] דוקא, שהרי ב[[דעת עליון]] הרי "אם צדקת מה תתן לו", מעשה התחתונים אינם תופסים מקום<ref>לקו"ת שה"ש ל, ב.</ref>.
== תקופתינו ==
עומדים אנו עכשיו בסיום וסוף של [[מעשינו ועבודתינו]], ובהתחלת תקופת השכר "מתן שכרן של צדיקים".
בהתאם לכך צריכה להיות ה[[לימוד עניני גאולה ומשיח|לימוד בעניני גאולה ומשיח]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מתוך [[שמחה]], ובמיוחד בשייכות [[נישואין|לנישואין]], בדוגמא ל"אז ימלא שחוק פינו", בלשון הווה<ref name=":1" />.


== ראו גם ==
== ראו גם ==
שורה 97: שורה 110:
* [[גיהנום]]
* [[גיהנום]]
* [[גן עדן]]
* [[גן עדן]]
* [[לימוד תורה לשמה]]
* [[יראת העונש]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
91

עריכות

תפריט ניווט