טעמי המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,362 בתים ,  17 יולי
←‏המקור לטעמים: דעת הרבי. מה שהיה כתוב פה לפני זה היה היפך דעת הרבי
(←‏נגינת הטעמים: {{סוף רשימת מדיה}})
(←‏המקור לטעמים: דעת הרבי. מה שהיה כתוב פה לפני זה היה היפך דעת הרבי)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:
== המקור לטעמים ==
== המקור לטעמים ==


ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם כפי שהם כיום בספרים.{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}.


יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בעל פה.
הטעמים ניתנו כדי שינגנו בהם את התיבות{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם המקורות מספר הזוהר.}}.
 
הרבי כותב: "על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ"ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ"ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.
והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו"{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}.


== נגינת הטעמים ==
== נגינת הטעמים ==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט