טעמי המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏המקור לטעמים: דעות בנושא בהתאם לדעת הרבי דלהלן
(←‏המקור לטעמים: דעת הרבי. מה שהיה כתוב פה לפני זה היה היפך דעת הרבי)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏המקור לטעמים: דעות בנושא בהתאם לדעת הרבי דלהלן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:
== המקור לטעמים ==
== המקור לטעמים ==


ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם כפי שהם כיום בספרים.{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}.
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}.
 
בנוגע לצורות הטעמים, יש שכתבו בדעת הראשונים שאף סימני (צורות) הטעמים מסורים הם בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתם ובצורתם למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכתבן {{ערוגת הבושם שם).}}.  


הטעמים ניתנו כדי שינגנו בהם את התיבות{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם המקורות מספר הזוהר.}}.


הרבי כותב: "על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ"ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ"ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.
הרבי כותב: "על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ"ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ"ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט