חדרים (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

ה'''חדרים''' שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהיוו את הבסיס להתפשטות תורת [[חסידות חב"ד]].

ראשיתן של ישיבות חב"ד נעוצה בתחילתה של תנועת חב"ד. יוצרה, הראשון לשושלת חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]], כינס תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה שנהרו אליו מ[[ליטא]] ו[[רייסין]] ויסד ישיבה בעיר מושבו - בליאזנא, ב[[רוסיה]] הלבנה.  

החדרים הוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקל"ו]], ונוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש).

בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם.

בשנת [[תק"מ]] נכנסה הישיבה למתכונת מסודרת וחולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים" (חדר א', חדר ב' וחדר ג'), אולם בהיפוך מן המובן הרגיל של ביטוי זה; כי בעוד שהחדרים הרגילים היו השלב הנמוך ביותר בסולם הלמודים, היו ה"חדרים" מיסודן של [[אדמו"ר הזקן]] השלב הגבוה ביותר. וכדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, בספרי חקירה ו[[קבלה]]{{הערה|רשימת היומן עמוד שח ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר.}}. מזה אפשר להסיק מושג על רמתה של ישיבה זו.