חדרים (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה נהרו אליו מ[[ליטא]] ו[[רייסין]].
בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה נהרו אליו מ[[ליטא]] ו[[רייסין]].


כנראה היו שלושה זמנים כלליים בסידור החדרים: בשנת [[תקל"ג]] - אחרי הסתלקות [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ו]] - לאחר הכתרת אדמו"ר הזקן ב[[אסיפות תלמידי המגיד|אסיפת תלמידי המגיד]] לנשיא ליטא, ובשנת [[תקל"ח]] - כאשר חזר אדמו"ר הזקן מנסיעתו ללוות את רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[עליית החסידים|עלייתו לארץ הקודש]]{{הערה|הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ, ובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב.}}.
כנראה היו שלושה זמנים כלליים בסידור החדרים: בשנת [[תקל"ג]] - אחרי הסתלקות [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ו]] - לאחר הכתרת אדמו"ר הזקן ב[[אסיפות תלמידי המגיד|אסיפת תלמידי המגיד]] לנשיא ליטא, ובשנת [[תקל"ח]] - כאשר חזר אדמו"ר הזקן מנסיעתו ללוות את רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[עליית החסידים|עלייתו לארץ הקודש]]{{הערה|הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ (ח"א ע' 144), ובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב (לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43); בהתמים שם, שהחדרים נוסדו בשנים תקל"ו ותקל"ח (וכן משמע בלקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 365). ובשיחת י"ט כסלו שם, שנוסדו חדר א' - תקל"ח; חדר ב' - תק"מ; חדר ג' - תקמ"ב. ובליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325, שחדר ג' נוסד בתקמ"ג. ובספר השיחות השי"ת ע' 362, שהחדרים נוסדו בשנת תקכ"ה.}}.


==סדר החדרים==
==סדר החדרים==
הישיבה חולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים": חדר א', חדר ב' וחדר ג'. החדרים נוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש).
הישיבה חולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים": חדר א', חדר ב' וחדר ג'. החדרים נוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש).


כדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, בספרי חקירה ו[[קבלה]]{{הערה|רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.}}.
עם חדר א' למד אדמו"ר הזקן חמש שנים. בחדר ב' וג' זמן הלימוד היה שלוש שנים{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43.}}. התלמידים היו [[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]] גדולים, ובמשך עשרים שנה עמלו בענינים העמוקים ביותר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 285.}}.
 
כדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, בספרי חקירה ו[[קבלה]]{{הערה|לקוטי דיבורים שם. רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.}}.


בחדרים א' וב' ביחד היו כמעט ארבעה מנינים{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ד שם.}}.
בחדרים א' וב' ביחד היו כמעט ארבעה מנינים{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ד שם.}}.
שורה 18: שורה 20:


היו גם חדרים ד' וה' אבל היו רק מבחירי החסידים לא כמו חדרים א' ב' ג' שעמהם למד אדמו"ר הזקן{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד שפד.}}.
היו גם חדרים ד' וה' אבל היו רק מבחירי החסידים לא כמו חדרים א' ב' ג' שעמהם למד אדמו"ר הזקן{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד שפד.}}.
==מתלמידי החדרים==
*ר' [[פינחס רייזס]]{{הערה|ליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325.}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
58

עריכות

תפריט ניווט