שינויים

ה'''חדרים''' היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהיוו ב[[ליאזנא]], והיוו את הבסיס להתפשטות תורת [[חסידות חב"ד]].

ראשיתן של ישיבות חב"ד נעוצה בתחילתה של תנועת חב"ד. יוצרה, הראשון לשושלת בתקופה הראשונה להתייסדות חסידות חב"ד, ייסד [[אדמו"ר הזקן]], כינס תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה שנהרו אליו מישיבה ב[[ליטאליאזנא]] ו[[רייסין]] ויסד ישיבה בעיר מושבו - בליאזנא, שנקראה בשם "חדרים" וחולקה לשלוש מחלקות: חדר א', חדר ב[[רוסיה]] הלבנה' וחדר ג'.

החדרים הוקמו על ידי בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[אדמו"ר הזקןליאזנא]] בשנת [[תקל"ו]], ונוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], כאשר הובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה נהרו אליו מ[[ראש ישיבהליטא]] היה אחיו רבי ו[[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייברייסין]] (המהרי"ל מיאנוביטש).

בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרתכנראה היו שלושה זמנים כלליים בסידור החדרים: בשנת [[תקל"ג]] - אחרי הסתלקות [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ו]] - לאחר הכתרת אדמו"ר הזקן ב[[אסיפות תלמידי המגיד|אסיפת תלמידי המגיד]] לנשיא ליטא, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות לובשנת [[ליאזנאתקל"ח]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של - כאשר חזר אדמו"ר הזקןמנסיעתו ללוות את רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[עליית החסידים|עלייתו לארץ הקודש]]{{הערה|הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהםובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב.}}.

בשנת [[תק"מ]] נכנסה ==סדר החדרים==הישיבה למתכונת מסודרת וחולקה חולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים" (: חדר א', חדר ב' וחדר ג'. החדרים נוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], אולם בהיפוך מן המובן הרגיל של ביטוי זה; כי בעוד שהחדרים הרגילים היו השלב הנמוך ביותר בסולם הלמודים, היו כאשר ה"חדרים" מיסודן של [[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] השלב הגבוה ביותר(המהרי"ל מיאנוביטש). וכדי  כדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, בספרי חקירה ו[[קבלה]]{{הערה|רשימת היומן עמוד שח ; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.}}. מזה אפשר להסיק מושג על רמתה של ישיבה זו בחדרים א' וב' ביחד היו כמעט ארבעה מנינים{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ד שם.}}.