1,712
עריכות
חדרים (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקמת החדרים
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. | בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. | ||
בשנת [[תק"מ]] נכנסה הישיבה למתכונת מסודרת וחולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים" (חדר א', חדר ב' וחדר ג'), אולם בהיפוך מן המובן הרגיל של ביטוי זה; כי בעוד שהחדרים הרגילים היו השלב הנמוך ביותר בסולם הלמודים, היו ה"חדרים" מיסודן של [[אדמו"ר הזקן]] השלב הגבוה ביותר. וכדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, בספרי חקירה ו[[קבלה]]. מזה אפשר להסיק מושג על רמתה של ישיבה זו. | בשנת [[תק"מ]] נכנסה הישיבה למתכונת מסודרת וחולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים" (חדר א', חדר ב' וחדר ג'), אולם בהיפוך מן המובן הרגיל של ביטוי זה; כי בעוד שהחדרים הרגילים היו השלב הנמוך ביותר בסולם הלמודים, היו ה"חדרים" מיסודן של [[אדמו"ר הזקן]] השלב הגבוה ביותר. וכדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, בספרי חקירה ו[[קבלה]]{{הערה|רשימת היומן עמוד שח ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר.}}. מזה אפשר להסיק מושג על רמתה של ישיבה זו. | ||
תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מ[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם [[מאמרי חסידות]] מיוחדים. | תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מ[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם [[מאמרי חסידות]] מיוחדים. | ||