יהושע אייזיק ברוך
המשפיע הרב יהושע (שייע) אייזיק ברוך (? – ט' בחשוון תש"ב) מז'יטומיר, היה ראש הקהילה החב"דית בעיר קובנה ומשפיע הקהילה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יהושע אייזיק נולד בז'יטומיר שבאוקראינה.
בשנת תרס"ט יצא יחד עם שנים מחבריו (שלמה חיים קסלמן והת' פסח זאב) מז'יטומיר בכדי ללמוד בתומכי תמימים, וכעבור שבועות אחדים הגיעו לליובאוויטש. בישיבה נודע כלמדן, בעל יראת שמים ואהבת ישראל מיוחדים.
הרב ברוך התקשר בכל נפשו לאדמו"ר הרש"ב ולכן בראש השנה תרע"ז כשאדמו"ר הרש"ב שהה בסלאווינסק נסע ר' יהושע ברכבת יחד עם ר' שילם קוראטין אל אדמו"ר הרש"ב כדי לחסות בצילו בחודש החגים.
בניסן תרע"ח בעיצומו של מלחמת העולם השנייה נעצר ר' יהושע יחד עם עוד אחד עשר תמימים בפולטובה, בדרכם מלויבאוויטש לקרעמנצ'וג, בחשד לריגול. מכיוון שאחד מחברי הקבוצה היה לבוש כפולני.
בתקופה שאחרי זה למד ברוסטוב.
נשא לאשה את בתו של הרב צבי גוטליב.
בשנים ת"ש - תש"א שימש כר"מ בעיר, היה גם משפיע דתומכי תמימים ווילנא. היה ידוע ביראת שמים ואהבת ישראל שלו.
עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה חסיד ומקושר ביותר לאדמו"ר הריי"צ, והיה מרבה לכתוב לו במגוון עניינים, הן בענייני העסקנות הכללית והן בשאלות וביאורים בתורת החסידות.
בכרכי אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ מצויים העתקי מכתבים שונים שנשלחו אליו, ובהם ביאורים בענייני חסידות.
ר' יהושע אייזיק היה שולח ביאורים בתורת החסידות למערכת התמים בורשה. למרות שעסק רבות בענייני הכלל, היה מרבה ללמוד ולהתעמק בלימודו, בנגלה ובחסידות. דמותו הייתה חביבה ואף נערצת על תושבי קובנה.
הוא עמד בראש הקהילה החב"דית בעיר קובנה[1]. בהתוועדויות שנערכו בבית הכנסת בקובנה, גם המתנגדים הגיעו, שכן הקשר בין החסידים ל'מתנגדים' היה טוב. ר' יהושע אייזיק היה ראש המתוועדים.
פטירתו על קידוש השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' חשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע החסידי ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי'. הרב יהושע אייזיק נרצח על ידי הנאצים למחרת, יום ט' מר חשוון תש"ב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
- היישקע דובראווסקי, אלה תולדות פרץ, פרק ד', עמ' 57 - 60.