חדר אור ליובאוויטש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף החיידר החסידי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוסדות אור ליובאוויטש כפר חב"ד
הסמליל של חדר אור ליובאוויטש
סמליל חדר אור ליובאוויטש
אפיון מוסד חינוך על טהרת הקודש, לימוד גאולה ומשיח
תאריך יסוד י"א אלול, תש"פ
מיקום כפר חב"ד
מנכ"ל הרב יוסף יצחק לבקיבקר
מנהל חינוכי הרב נועם אליאס, הרב ישראל יצחק זלמנוב
משפיע הרב אריה קירשנזפט
מספר תלמידים כ-400
השטח שעליו נבנה החיידר (במרכז)
תהלוכת ל"ג בעומר בחדר

אור ליובאוויטש הוא חֵיידֶר[1] לחינוך על טהרת הקודש בכפר חב"ד, תחתיו פועלים גם גני ילדים. שהוקם לקראת שנת הלימודים תשפ"א. דגש מיוחד ניתן במוסד על חינוך להתקשרות לרבי מלך המשיח ועל לימוד ענייני גאולה ומשיח כמתאים לתקופתנו. החיידר מונה נכון לשנת הלימודים תשפ"ד כ-400 תלמידים. והוא מחולק לשני מוסדות: הכיתות הגבוהות מוכרות כמוסד תחת הזרם המוכר שאינו רשמי, ושאר הכיתות פועלות תחת זרם הממ"ח - ממלכתי חרדי.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

טרקטור מכין את השטח להקמת מבנה החיידר
מעמד הנחת אבן הפינה בהשתתפות הנהלת החיידר, חברי ועד מקומי כפר חב"ד והמועצה

בשנת תש"פ קבוצה של הורים בכפר חב"ד החליטה להקים את מוסדות אור ליובאוויטש - חדר על טהרת הקודש, תוך דגש על התקשרות לרבי מלך המשיח שליט"א וחסידישקייט. לאחר מאמצים רבים, והשתדלות אצל כל הגורמים הנוגעים בדבר: במשרד החינוך, בועד כפר חב"ד ובמועצה האזורית שדות דן קיבל החדר החדש 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך.

הרב מנחם מענדל בליניצקי והרב אברהם מיידנצ'יק מבית חב"ד לאישי ציבור פנו לידידם המשותף, שר החינוך מר יואב גלנט בבקשה שמשרדו יכיר במוסד החדש, שר החינוך אישר את הקמת המוסד, ופעל שיקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך. להצלחה היו שותפים חברי הועד מקומי כפר חב"ד ר' אברהם חנוכה, ר' יעקב קניג, וחבר המועצה ר' חיים רייכמן שפעלו שהמוסד יוכר רשמית מצד המועצה ומצד הועד, ואכן בסוף חודש סיון תש"פ קיבל חיידר אור ליובאוויטש 'סמל מוסד' והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, המועצה וועד מקומי כפר חב"ד.

בי"א תמוז תש"פ הוכרז בצורה רשמית על הקמת החיידר במעמד חגיגי שהתקיים באולם מסעדת 770[2], את המעמד כבדו ההורים המייסדים וההנהלה החדשה.

בי"ג - י"ז תמוז תש"פ ערכו מייסדי החיידר מגבית צ'ארדי[3] שבמהלכו גוייסו בתוך ארבעה ימים כ-3,000,000 שקל.

לאחר הצלחת הקמפיין, נערכה התוועדות גדולה בבית הכנסת ישראל אריה לייב (תפילה למשה) בכפר חב"ד, בה הכריזו על מיקום בניית החיידר. המיקום הראשוני שנבחר להקמתו היה בסמוך לתלמוד תורה הוותיק ולאור שמחה. אך לאחר זמן מה המיקום שונה לשטח הנמצא בין בית רבקה צעירות לבין משרדי צעירי אגודת חב"ד ופעילי חב"ד.

בכ' מנחם אב, תש"פ התקיים מעמד הנחת אבן הפינה[4] לחיידר החדש. המעמד התקיים בנוכחות מצומצמת עקב מגבלות נגיף הקורונה. את המעמד כבדו ראש מועצה איזורית שדות דן מר דוד יפרח, סגן יו"ר המועצה ר' בנימין ליפשיץ, יו"ר מטה משיח ר' שמואל הנדל, יו"ר יד לילד המיוחד ומנהל הפרוייקטים של אגו"ח ר' מנחם מענדל בליניצקי, הורים ומייסדי החיידר.

בי' באלול תש"פ נשלמו הקמת התשתיות והצבת מבנים יבילים עבור החדר, ובי"א באלול נפתחה שנת הלימודים בחיידר אור ליובאוויטש[5]. התלמוד תורה ניזון בעיקר מתלמידים שלמדו בת"ת בית ליובאוויטש שנסגר בשנה קודם, ובשנתו הראשונה מנה כ-250 תלמידים. נכון לשנת הלימודים תשפ"ד לומדים בחיידר - מגני הילדים ועד כיתה ח' - כ-400 תלמידים.

החדר הוא מהעמותות שהתייצבו לצד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש במשפט שהתנהל בחודש תמוז תשפ"ג והוביל לשינוי הרכב החברים באגו"ח.

מדי שנה מכינים ילדי החיידר תערוכת מוצגים הקשורים לגאולה לתהלוכת ל"ג בעומר הנערכת בכפר חב"ד, ילדי החיידר צועדים בתהלוכה יחד עם התערוכה והיא בולטת במראות התהלוכה[6].

עקרונות המוסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
  • גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - בשביל שכל תלמיד יקבל יחס אישי בהתאם למעמדו ומצבו, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.
  • גישה חסידית: המחנכים במוסד הם יראי שמים ומקצועיים השומרים על קשר איכותי ועקבי בין המחנך לחניך,.

צוות החיידר[עריכה | עריכת קוד מקור]

חברי הנהלה

מנהל חינוכי;

מורים
עוזרי מלמדים
  • הרב אהרן ברים
מורים בשעות פרטניות
  • הרב אפרים פישל קעניג
  • הרב הרשי מיידנצ'יק


בעבר

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים