בן ציון הגר
המונח "בן ציון הגר" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הגר (פירושונים).
רבי בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א - כ' בתשרי תשע"א) היה מחדש חסידות זאבליטוב - קוסוב, ששימש כאדמו"ר מזאבליטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג שבט תש"א לאביו רבי יהודה זונדל ואמו פרידה גיטל (בת הרב שמואל אהרון שזורי).
נשא לאשה את בת הרב אהרן זלצר - מחבר הספר ליקוטי זוודא קלילא.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסביבות שנת תשל"ב היה אביו של רבי בן ציון, רבי יהודה זונדל הגר, ביחידות אצל הרבי ובה הורה לו הרבי לחדש את שלשלת החסידות זאבילטוב-קוסוב[1].
בסמיכות לי"ב תמוז תשמ"ט הגיע רבי בן ציון לחצרות קדשנו וכתב לרבי בקשר לחידוש שושלת זאבליטוב-קוסוב על ידו וביקש שניתן לו מכתב מהרבי בקשר לכך. בתשובתו הקדושה ממוצאי שבת י"ב תמוז כתב לו הרבי: "ישאלו ויסבירו שבכתב אין נהוג כלל ואין צורך [כי] מכבר ישנה ההבטחה שסוף סוף יד החסידים על העליונה"[2].
בחלוקת הדולרים של י"ג תמוז תשמ"ט עבר הרב הגר וזכה לברכות מאליפות ויחס מיוחד[3][4].
בח' תמוז תנש"א השיב הרבי על מכתבו בו ביקש עצה וברכה בקשר למפריעים לפעולות חסידי זבלטוב: "לפלא גדול שכותב על דבר הנ"ל כעל פלא וחידוש וכו', מעת י"ט כסלו בפעם הראשונה - הודיע אדמו"ר הזקן - פוסק לשעתו ולדורות: פדה בשלום גו' ושתהיה גם לעולם יד חסידיו על העליונה, והזמן גרמא תוכן י"ג תמוז - גאולת כל ענייני כ"ק מו"ח אדמו"ר מממשלות וממנגדים וכו'. אזכיר על הציון לבשורות טובות"[5].
מענה הרבי אליו בחודש שבט תשנ"ב: "בשערי תשובה לאדמו"ר האמצעי שתמו חבלי משיח. והשעה והזמן גרמא לבשורות טובות. אזכיר על הציון"[6].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- רבי משה לייב, חתן רבי מאיר מטשאקאווא, ממלא את מקומו כאדמו"ר בבית שמש
- הרב יצחק מאיר, חתן הרב אלעזר מרדכי קעניג ששימש כרב ומנהיג קהילת ברסלב בצפת, משמש כרב קהילת בנין ציון שע"י חניכי הישיבות בבית שמש
- הרב ישראל המשמש כראש כולל חושן משפט בלייקווד
- הרב דוד מנחם מנדל המשמש ראש חבורה בישיבת מיר.
- גיסו (בעל אחותו) - הרב שמואל אלעזר היילפרין רב שכונת בית ישראל בירושלים ויו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן ומחשובי רבני חב"ד.
- גיסו (בעל אחותו) - הרב נתן וולף מנהל ישיבת תומכי תמימים בית הר"מ נחלת הר חב"ד, מנהל גני חב"ד בנחלת הר חב"ד, וחבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- גיסו (בעל אחותו) - רבי אברהם שלמה בידרמן אדמו"ר מלעלוב, ירושלים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- צירוף להב הנשמות - דברים שכתב בעיתון כפר חב"ד גליון 418 בקשר למלאות 'ארבעים שנה' לנשיאות הרבי, דברים שבהם שזור סיפור חידוש חסידות זאבליטוב-קוסוב בברכת הרבי
הערות שוליים
- ↑ עפ"י דבריו רבי בן ציון הגר בעיתון כפר חב"ד גל' 418 (מדור דיעות)
- ↑ תשורה לבקובסקי-אסטער ל"ג בעומר תשפ"ג עמ' 49
- ↑ הרב הגר אצל הרבי בחלוקת הדולרים
- ↑ תוכן שיחתו המליאה עם הרבי: הוא פתח את דבריו באומרו שאביו היה אצל הרבי לפני שנים והרבי הורה לו לחדש את שושלת המשפחה דחסידות זאבליטוב ולאביו אין את הכוחות לכך וביקש ממנו שהוא יעשה זאת. הרבי הגיב על כך: "נו, שיהיה בהצלחה. מדוע אין שניכם יכולים לפעול בזה, הן אתה והן האבא?". הוא שוב חזר על דבריו שלאביו אין כוחות לזה וכו' והרבי הגיב בתנועות ידו הקדושה: "להקב"ה יש כח, הרי זהו העיקר... האם אין שניכם יכולים לפעול בזה?", העניק לו דולר נוסף באומרו: "שזה יהיה בשביל האבא", ודולר שלישי באומרו: "וזה – שהאבא יתחיל לפעול בענין זה דוקא; שיתחיל לפעול דוקא בענין זה, ביחד עם הבן". הרב הגר שאל: היינו עמי? והרבי השיב בחיוך: "כן, שיהיה בהצלחה רבה". הרב הגר ביקש ברכה שהברכות שנותן ליהודים שיתקיימו והרבי השיב: "אמן, בקרוב ממש". הרב הגר בירך את הרבי בבריאות והרבי ענה "אמן", ובירכו בקשר ליום גאולת הרבי הריי"צ: "שיהיה לך יום הגאולה; היום הוא יום הגאולה, שיהיה על כל השנה כולה, שנת גאולה". בסיום השיחה עם הרבי ביקש הוא שוב ברכה להיות ראוי לתפקידו כו', והרבי השיב: "ראוי – יש לך כבר בכח האבות, ועכשיו אתה צריך עוד להוסיף מדיליה. שיהיו בשורות טובות" הלה ביקש: שיהי' אתערותא דלעילא! והרבי השיב: "אמן, בשורות טובות". תוך כדי הדברים הזכיר הרב הגר את שמו של הנגיד הרב יוסף יצחק גוטניק ושם אמו לברכה ואמר שהרבי בטח יודע למי הכוונה. הרבי הגיב על כך בחיוך: ""יש לך כסף בשבילו?... נו, שיהיה בהצלחה רבה", ונתן לו דולר רביעי באומרו: ""הוא הרי כהן, נו, שיהיה 'ואני אברכם'. בשורות טובות"
- ↑ ליקוט מענות קודש מילואים תנש"א ע' 57
- ↑ ליקוט מענות קודש תשנ"ב ע' 106