א' בסיוון
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
א' בסיוון הוא היום הראשון וראש חודש סיוון. ביום זה חנו בני ישראל במדבר סיני לקראת מתן תורה, כמתואר בפסוק[1]: "בַּחדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", והגמרא[2] לומדת שיום זה הוא ראש חודש סיון. הרבי הורה[3] ללמוד ביום זה את המאמר דיבור המתחיל "בחודש השלישי" בתורה אור לפרשת יתרו.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- א'תרנ"ו – מי המבול החלו להתמעט, בסיום מאה וחמישים ימי תגבורת מים.
- ב'תמ"ח – עם ישראל חנה במדבר סיני לקראת מתן תורה.
- ג'של"ח – יחזקאל הנביא התנבא על מפלת מצרים.
- ד'תתנ"ו – מסע הצלב הראשון ורציחת 179 יהודי קהילת שפיירא.
- תק"ו – רבי מאיר הורביץ, אב"ד טיקטין, נפטר.
- תרפ"ח – רבי אליעזר דוד גרינוולד, אב"ד סאטמר ומחבר הספר 'קרן לדוד', נפטר.
- תרפ"ח – רבי אברהם מנחם שטיינברג, אב"ד סניאטין ובראדי, נפטר.
- תש"ז – רבי מרדכי שפירא מקאמינקא-קוריץ, נפטר.
- תש"ס – רבי אהרן יחיאל לייפער מנדבורנא צפת, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרל"ו – מרת דבורה לאה, בת אדמו"ר האמצעי ואשת רבי יעקב ישראל טברסקי.
- תנש"א – הרב דוד לייב חן, מחסידי חב"ד הפעילים למען הבריחה הגדולה מרוסיה ולאחר מכן בירושלים.
- תשנ"ח – הרב שלום בער אייכהורן, משב"ק אצל הרבי הריי"צ ומייסד גמ"ח בשכונת קראון הייטס על שם אחיו של הרבי.
- תשס"ז – הרב יעקב נוטיק, נחלת הר חב"ד.
- תשפ"א – הרב שלמה אהרון הניג, סופר סת"ם בכתב אדמו"ר הזקן.
- תשפ"א – הרב פנחס גדליה פאשטר, שליח הרבי לפריז מנהל מוסד 'האדרת והאמונה' בצרפת.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפתגם היומי - א' בסיון - מלוח היום יום |
---|
מה לעומר, ראש חודש. עד י"ב בחדש - ועד בכלל - אין אומרים תחנון
זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה אצלם אותו ה"עיקריה", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים העיקריה מכוסה ונעלם בכמה לבושים, וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסוים ולקבוע לו זמני למוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים. |