פורטל:דבר מלכות/ערך נבחר/10
דבר מלכות כ" סיון היא שיחה שאמר הרבי בכ"ח בסיון תנש"א, לאנ"ש שברכו אותו לרגל יובל שנים לבואו לארצות הברית, לאחר תפילת מנחה והמשכה לאחר תפילת ערבית (השיחה הוגהה במקורה באידית ונדפסה בספר השיחות תנש"א ח"ב עמ' 635. וכן נדפס (כשיחה אחת) בהוצאה הבלתי מוגהת (דברי משיח תנש"א ח"ד ע' 181 ואילך)). לאחר השיחה חילק הרבי את קובץ כ"ח סיון - יובל שנים.
במהלך השיחות היו ביטויים נפלאים ושמימיים על הגאולה בכלל, ועל 770 בפרט. קונטרס בית רבינו שבבבל (על דבר מעלתו של בית משיח 770) מיוסד גם (ובעיקר) על שיחה זו.
השיחה נפתחת בציון מעלת היום כ"ח סיון, הכח של חודש סיון (ס"א). מבאר שבמתן תורה שבחודש סיון ניתן כח להחדיר אלקות בתחתונים, ואדרבה, דוקא בתחתונים ניכר הכח של אלקות (ס"ב). וכמרומז בפסוקים "ויתורו את ארץ כנען", "ויתרון ארץ בכל היא". היתרון והמעלה שישנם דוקא בארץ התחתונה (ס"ג).
לקראת הגאולה וגילוי סודות התורה על ידי משיח, התגלתה בדורות האחרונים תורת החסידות. נגלה דתורה עושה את העולם דירה לנגלה של אלקות, ופנימיות התורה עושה את העולם דירה לפנימיות האלקות (ס"ד). וכמרומז בפסוק "יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות החסידות מגלים את האמת והפנימיות של החוצה, שאינו מפריע לאלקות, אדרבה, דוקא על ידי החוץ ניכרת בגלוי האמת האלקית (ס"ה). וכמרומז בלשון הפסוק "כי ברבים היו עמדי", שהרבים – המנגדים – אינם מפריעים, אדרבה, היו עמדי ומסייעים לי (ס"ו). ובדורנו כשתורת החסידות הגיעה לחצי כדור התחתון, אכן רואים שדוקא שם היתה הפצת המעיינות ביתר שאת וביתר עוז. גם מספר הבית ממנו יוצאים המעיינות – 770, מורה מצד אחד על הגבלות של זמן ומקום, ומצד שני על פריצת כל הגבולות. כיון שדוקא על ידי העבודה בגבולות הזמן והמקום מגלים אלקות שפורצת כל הגדרים (ס"ז).
אף שנמצאים אנו בנקודה הכי נמוכה בהיסטוריה, בגלות האחרון ובחצי כדור התחתון, הרי אדרבה, דוקא מהמצב הכי תחתון באה הגאולה האמיתית והשלימה, ודוקא לכן היא תהיה גאולה נצחית, כי דוקא כך מתגלה הכח והתוקף של ענין הגאולה (ס"ח). גם המקום בו הגאולה מגיעה הוא דוקא מחצי כדור התחתון, דוקא ב-770 נעשית ההכנה לבית המקדש, וכאן הוא אכן יתגלה (ס"ט). והלימוד מכל זה, שיש לנו את הכח להביא את הגאולה. וכל עניני העולם מסייעים למטרה, הגאולה האמיתית והשלימה (ס"י). ותיכף ומיד ממש (סי"א).
בחלקה השני של השיחה שנאמר לאחר תפלת ערבית, ביאר את מעלתו של כ"ח סיון בקשר להתאחדות המושלמת של יהודי עם הקב"ה. ענין זה הגיע בקשר עם היום שלאחריו – ראש חודש, הקשור להתאחדות של ישראל והקב"ה.
בערב ראש חודש נעלמת הלבנה, ולמחרת נעשה יחוד ומפגש השמש והירח. כך בעבודתנו, בערב ראש חודש יהודי עומד בתכלית הביטול, וזה מביא את העליה והיחוד של כל יהודי עם עצמות ומהות (סי"ב). הכח להגיע להתאחדות זו מגיע מכ"ח סיון בו הגיע גילוי תורת החסידות לשיא, כיון שתורת החסידות מגלה את הקשר האמיתי בין ישראל להקב"ה (סי"ג).
ועל ידי גילוי היחידה שבכל אחד, מתגלה היחידה הכללית, משיח צדקנו, וכל הענינים מתאחדים יחד בנקודה אחת של גאולה אמיתית ושלימה (סי"ד).