לדלג לתוכן

ערבית (שפה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
המונח "ערבית" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ערבית (פירושונים).
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ספר התניא בתרגום לטורקית
ספר התניא מתורגם לערבית יהודית בניב מרוקאי על ידי הרב דוד בוסקילה רב בשכונת בית וגן

ערביתערבית: اللغة العربية;) היא לשון ושפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת שפות אפרו-אסיאתיות. ככזאת היא קרובה לעברית ולארמית, השייכות לענף הצפוני של השפות השמיות המערביות. הערבית הספרותית משמשת בעיקר לכתיבה ולתקשורת בכל רחבי הארצות ערב, והיא בעלת תפקיד מפתח בחיי כל מדינות ערב, שכן היא משמשת לכתיבת ספרים ומשלים בערבית. לצד הערבית הספרותית קיימת גם ערבית מדוברת ולה ניבים רבים, שמשמשים שפת אם לכ-180 מיליון בני אדם ברחבי אסיה ואפריקה. הערבית היא שפה רשמית ולאו דווקא יחידה כמעט בכל מדינות המזרח התיכון (להוציא את ישראל, איראן וטורקיה) ובכל מדינות צפון אפריקה. היא אחת מהשפות הרשמיות של ארגון האומות המאוחדות.

ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבים מגדולי ישראל שחיו בארצות ערב, המזרח וספרד, השתמשו בשפה הערבית, ואף רבים מספריהם נכתבו בשפה זו. למשל: הרס"ג, (רוב ספרי) הרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות, ועוד. מגדולי המתרגמים התורניים מערבית ללשון הקודש ידוע רבי שמואל אבן תיבון, שבין תרגומיו המצויים בידינו עד היום: מורה נבוכים, פירוש המשנה לרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות ועוד. בארצות ערב רבות היו ליהודים ניבים מיוחדים משלהם, המכונים 'ערבית יהודית', שבהן גם נכתבו רבים מהספרים הנ"ל.

הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם כתב הרבה מחידושיו בשפה הערבית, וכן רבים מכתביו תורגמו על ידי הרב שמואל אבן תיבון מערבית ללשון הקודש, גם משוררי ספרד כמו רבי יהודה הלוי ועוד כתבו את כתביהם וחיבוריהם בשפה הערבית היהודית שהייתה אצלם כמו שפת היידיש בארצות אשכנז.

ספר התניא בשפה הערבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התניא להאדמו"ר הזקן תורגם בהוראת הרבי לשפות רבות, וביניהם לשפה הערבית.

התרגום הראשון לערבית נעשה על ידי הרב דוד בוסקילה מירושלים, בהשגחתו של הרב יהודה לייב רסקין, ויצא לאור בקזבלנקה שבמרוקו. המבוא והמראי מקומות לספר נעשו על ידי הרב ניסן מינדל.

לאחר הוצאת הספר בפעם הראשונה אמר הרבי שיחה מיוחדת לכבוד המאורע[1].

בשנת תשע"ז יצא שער היחוד והאמונה בתרגום מחודש, שנעשה על ידי הרב יוסף בן שלמה סווייד, הרב יעקב עטר, הרב יחזקאל נואמה ועוד. התרגום נערך בהשגחתו של הרב בועז קלי.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ש"פ שמות, מבה"ח שבט, תשל"ז. השיחה נדפסה בתרגום לערבית בהוצאות הבאות של התניא.