נמרוד

נִמְרוֹד היה מלך רשע בדורו של אברהם אבינו שהכריז על עצמו כאלוקה והיה בעצמו עבודה זרה. נקרא בשם נמרוד מלשון מרידה, לקח חלק מרכזי במרד הגדול של דור הפלגה נגד בורא העולם - שבמרכזו בניית מגדל בבל. נמרוד הוא המלך אשר השליך את אברהם אבינו אל תוך כבשן האש באור כשדים. התלמוד גם מזהה אותו כאמרפל, המלך שכנגדו יצא אברהם להילחם כדי להציל את אחיינו, לוט.

נמרוד היה יודע את ריבונו ומתכווין למרוד בו, ה"לעומת זה" של אברהם אבינו ראש המאמינים. נהרג על ידי עשו ביום פטירתו של אברהם אבינו.

אודותיו

בפרשת נח מפרטת התורה את סיפור לידת האומות לאחר המבול. ביניהם, מסופר על נמרוד שהיה בנו של כוש בן חם בן נח.

וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.

הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'.

וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר.

— בראשית פרק י' פסוקים ח'-י'

מגדל בבל

ערך מורחב – מגדל בבל

כפי שמבארים המפרשים, נמרוד החל את עניין המלוכה בארץ לאחר המבול. הוא היה מלך תקיף לא רק כלפי בני עמו אלא גם כלפי ה', שהמריד בני דורו - דור הפלגה - נגד ה', שעשה את עצמו לעבודה זרה.

הוא נתן את העצה לבניית מגדל בבל, בהיותו מלך שנער, שלאחר בלילת השפות על ידי ה' נקראה בבל. בכך המריד את כל אנשי דורו נגד ה'. מגדל בבל נקרא גם על שמו, "בית נמרוד".

הכתוב אומר ש"הוא החל להיות גבור בארץ", כלומר, שהחל ממנו החלה המרידה והכפירה באלוקים. ואף שלפני המבול כבר נאמר "אז הוחל לקרוא בשם ה'", שפירושו, לעשות שם ה' חולין ולקרוא בו את שמות הפסלים והעבודה זרה. אך קודם המבול היה זה בצורת שיתוף בין אלוקים לעבודה זרה, אך החל מנמרוד החלה כפירה מוחלטת בה' וכן הוא חילל את ה' בפרהסיה.

היות שנמרוד היה מפורסם בהנהגתו זו, עד ימי משה רבינו התבטאו על כל אדם רשע שהתנהג בעזות פנים בתוקף ובהתרסה שהוא "כנמרוד גבור ציד לפני ה'".

נמרוד ירש מאביו את כתנות העור שעשה ה' לאדם הראשון ולאשתו וזה נתן לו כח מיוחד למלוך. את כתנות עור אלו שדד עשו מנמרוד כשהרגו ביום פטירתו של אברהם אבינו והם "בגדי החמודות" שהיו אצל עשו^{[דרוש מקור]}.

אור כשדים

המדרש מספר על אברהם אבינו שבהיותו אצל אביו, תרח, שיבר את צלמיו. הלך תרח והתלונן אל המלך נמרוד על אברהם בנו. נמרוד השליך את אברהם לכבשן האש ב"אור כשדים", ונעשה לו נס וניצל.

בהמשך, בפרשת לך לך מספרת התורה על מלחמת המלכים: "ויהי בימי אמרפל מלך שנער.." ומפרש רש"י "אמרפל הוא נמרוד, שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש". אמרפל נמנה בין ארבעת המלכים שאברהם אבינו הביס במלחמה.

ובגמרא: "ויהי בימי אמרפל. רב ושמואל, חד אמר נמרוד שמו ולמה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו".

בתורת החסידות

שורשו של נמרוד

המדרש מונה חמש פעמים שנזכר תיבת "הוא" במקרא לטובה, וחמש פעמים לרעה. אחת מהן זו הפעם האמורה בנמרוד "הוא היה גבור ציד לפני ה'". אדמו"ר הצמח צדק מבאר את סוד "חמשה הוא לרעה", שהן נמשכים מסוף ה' גבורות שמשם שורש קליפת נוגה וכל קליפות הטמאות. וראשיתן נמרוד שהוא היה ראש דור הפלגה שבנו העיר ומגדל. שורש יניקת קליפות אלו הוא ממידת ארך אפים שעליה נאמר ו"הוא" רחום יכפר עוון, שממנה נפלו ניצוצות הקדושה בשבירת הכלים על דרך קליפה הקודמת להפרי.

אדמו"ר הרש"ב מבאר, ששורש נשמתו של נמרוד הוא מאורות תקיפים וחזקים של עולם התוהו, שבנפילתם למטה לעולם הזה הן במצב של תגבורת הרע ביותר. והוא מסוג הנשמות הגבוהות שנפלו למטה בגופים גסים מאד בתכלית הגסות והפירוד והישות והם בבחינת רע גמור.

קישורים חיצוניים

• מה אומרת היהדות על ציד - באתר בית חב"ד
• "שאלתי את הרבי: להחליף את שמי נמרוד?"