משתמש:קודש לנשיא הדור/קץ שם לחושך תשכ"ד
קץ שם לחושך[1] הוא שמו (דיבור המתחיל) של מאמר שאמר הרבי בהתוועדות שבת תשעה באב - נדחה פרשת דברים תשכ"ד. המאמר הוגה על יד הרבי ויצא לאור לקראת חמשה עשר באב תנש"א.
המאמר עוסק בכללותו בביטול חושך הגלות גם בגדרי העולם, ומבאר שלוש דרגות בביטול אור אין סוף אל המאור.
מיוסד, כנראה, על מאמר שאמר הרבי הרש"ב בשבת תשעה באב תרע"ד מהמשך בשעה שהקדימו - תער"ב.
תוכן המאמר[עריכה]
החידוש ב״קץ שם לחושך״ הוא שלאחרי הקץ לא יהי׳ שייך כלל ענין החושך, ע״י גילוי אור בלתי־מוגבל, שיהי׳ בגאולה העתידה, שהיא גאולה נצחית שאין אחרי׳ גלות. ג׳ מדריגות בהביטול דאור: (א) מצ״ע (שהוא מעין המאור אבל מובדל ממנו, ולכן מגלה רק מציאות המאור ולא מהותו) - באור המתלבש בכלים (ובספירות - בינה); (ב) ע״י שנרגש בו מקורו (גם מהות המאור שלמעלה מגילוי) באור שלמעלה מהתלבשות אבל בגדר התלבשות (ובספירות - חכמה); (ג) מצד טבע הרצוא והעלי׳ שבו (שעי׳׳ז ה״ה כמו כלול במקורו) באור שלמעלה מגדר התלבשות (ובספירות - כתר). ג׳ ענינים אלו בעבודת האדם: (א) הביטול דהשגה המיוסדת על אמונה (דהיינו שהביטול נמשך במציאות), (ב) הביטול דאמונה (ביטול שלמעלה ממציאות, אבל בא מצד ההרגש), (ג) הביטול דמסירת־נפש (שלמעלה ממציאות לגמרי). הרצוא שבב׳ מדריגות הראשונות - שלא להיות חוץ למקורו (שהוא בפנימיות יותר ולכן ישנו בכל הדרגות), והרצוא במדריגה הג׳ - להיות כלול במקורו (שהוא נעלה יותר). ביטול החושך לגמרי - ע״י גילוי אור הכלול בהמאור, משא״כ האור המתפשט מחוץ להמאור, כיון שענינו הוא להאיר את החושך שבעולמות, הרי העולמות תופסים מקום לגבי׳ וביכלתם להעלים עליו. ומ״מ הגאולה היא גם בגדרי העולם, כי גילוי זה יאיר בגילוי גם בהאור שענינו להאיר את העולמות (ולכן כל מדריגות הנ״ל שייכות לביטול חושך הגלות). וזהו ״קץ שם לחושך״ - קץ בראשו, שגם האור שאינו בגדר עולמות יהי׳ שייך להעולם, ועי״ז גם הקץ שבסופו (ביטול החושך) הוא בגדרי העולם
קץ שם לחושך - תשכ"ד )מוגה( מאמר זה נאמר בשבת ת"ב נדחה, בסגנון של שיחה מיוסד על מאמר בהמשך תער"ב המבאר ג' מדרגות באור וכך החלה השיחה אז, בשנת תנש"א י"ל מוגה לכבוד ט"ו מנחם אב. המאמר ציון במשפט תשמ"א )מוגה( גם הוא מיוסד על אותו המאמר דע"ב. משמעות הכתוב, שלאחר הקץ לא יהיה שייך כלל חושך הגלות כי יתגלה אור בלתי מוגבל. כדי לקרב גילוי אור זה ולמהר עוד יותר את הגאולה העתידה הוא ע"י לימוד בתורה בענין האור. כמו אדמו"ר הרש"ב נ"ע שדרש בת"ב )עדר"ת, בהמשך ע"ב( בענין האור. אור הוא אין וביטול כי אור מעין המאור, ג' מדרגות בביטול זה: א. מצד-עצמו, מגלה רק מציאות המאור ולא מהותו ומתלבש בכלים, בינה. ב. מצד הרגשת מקורו למעלה מהתלבשות אבל בגדר התלבשות, חכמה. ג. מצד טבע העליה ורצוא למעלה מגדר התלבשות. כתר. בעבודה: א. ביטול דהשגה מיוסד על אמונה, נמשך במציאותו. ב. ביטול דאמונה, למעלה ממציאותו אבל נרגש. ג. ביטול דמס"נ, למעלה ממציאותו לגמרי. מדרגות א-ב הרצוא הוא לא להיות חוץ ממקורו, כי העולמות תופסים מקום לגביו, אור זה אינו מבטל לגמרי את החושך. אבל מדרגה הג' הרצוא הוא להיות כלול במקורו, מבטל את החשך לגמרי. קץ בראש, האור שאינו בגדר יהי' שייך לעולמות ועי"ז קץ בסוף, ביטול החושך בגאולה גם בגדרי העולם שיהיה כלי גם לאור זה ותושלם הכוונה דדירה בתחתונים שהתחתון גם מצד הגדרים שלו יהיה דירה לו ית' לעצמותו.
על הפסוק " קץ שם לחושך" ( ספר איוב פרק כח, פסוק ג), מסביר שהחושך לא רק מוגבל כיון שיש בעולם אור, וממילא כאשר יש אור החושך נדחה... אלא בנוסף לכך אלוקים הגביל את החושך מצד עצמו ... כאשר האור דוחה את החושך, נשארת האפשרות לחושך.. אולם כאשר ישנה הגבלה על החושך ,, לא משאירים אפשרות לחושך.. האור הוא רמז לגילוי אלוקי, והחושך הוא הגלות... בגאולה העתידה לא תהיה אפשרות יותר לגלות...
שיעור מאמר מהרבי , קץ שם לחושך תשכ"ד שיעור 2 על הפסוק "קץ שם לחושך" , הרבי הסביר שהחושך מקבל הגבלה , מעבר להגבלה של כל דבר בעולם, שיש מנגד לו הוא נעצר. וגם האור דוחה את החושך, כי הוא מנגד לו...,( אך לא מבטל אותו ממש) מעבר לכך ישנה הגבלה נוספת שהאור מבטל את החושך... שלא נותן לו אפשרות קיום.. וככה ההבדל בין כל הגאולות לגאולה העתידה... כל הגאולות הם כמו נר , שדוחה את החושך , אך הנר הוא מוגבל... וממילא דחיית החושך היא מוגבלת... לעומת הגאולה העתידה ,,,,היא כמו השמש שמאירה, את השמש לא ניתן לכבות... ככה שיבוא משיח לא תהיה אפשרות לגלות.. כי יהיה גילוי של הבורא באופן בלתי מוגבל... ולכן הגאולה תהיה נצחית...
שיעור 3 הרבי מסביר שכדי לדחות הגלות לגמרי, שלא יהיה. אפשרות לחושך יש צורך באור גדול... כאשר תשעה באב חל בשבת ( כמו השנה) , יש דחיה של הצום ,מעין לעתיד לבוא,, וניתן כח גדול משמים לגאולה... הרבי הרש"ב ( ר' שלום דובער מליובאוויטש ) באחד השנים שחל תשעה באב בשבת, אמר מאמר על האור... והרבי מסביר שבדיבור על האור, בתורה, שזהו פנימיות התורה, הרבי הרש"ב רצה להביא את הגאולה...
על המאמר[עריכה]
לשון יומן בית חיינו המדויק: המאמר "עמוק" מאוד ומדבר אודות ענין האור... נראו במשך השבוע תלמידי התמימים כשהם מתפלפלים ודנים במאמר בהתלהבות וחיות מיוחדת. מה שודאי, שזו הפעם הראשונה שהרבי התוועד בשבת תשעה באב נדחה.
מענה לר' יוסף הלוי וויינבערג שהכניס מכתב שכתב בנו השליח ר' שלום דובער הלוי וויינבערג, בו כותב: "סוף סוף קבלתי בעשב"ק המאמר דט"ו באב, "קץ שם לחושך", ונודעתי פארוואס דו קאכסט זיך אזוי אין דעם מאמר, און פארוואס לוי שי' למד א"ז פעם אחר פעם במשך כל הוואך- נאכט. המאמר הוא ממש פלאי פלאים. יעדער פרק גיט א נייער קלארקייט און פארשטאנד בענינים עיקריים ויסודיים בחסידות.
ובאמת "לא היו ימים טובים לישראל" כבעת שקבלתי ולמדתי המאמר ד"חמשה עשר באב", "שבהם בנות ישראל יוצאות" – היינו, שזה פעל גם על אלו שיצאו מבחי' יראת-שלם, אשר גם הם "יחולו בכרמים" – אז זיי זאלען זיך פרייען מיט תורה (כפי' הצ"צ באוה"ת על "כרם"). (אף – אז אין אמת גערעדט – נשאר ההרגש ד"ובלבד שתעטרני בזהובים" – אז מען זאל קאנען דעקען דעם בודזשעט.)
והרי פטור בלי כלום א"א: לפי המבואר בהמאמר "שהרצון דאור ליכלל במקורו הוא בכל (ג') הדרגות דאור", יומתק הלשון בתניא בנוגע להרצוא דהנשמה "הגם שתהי' אין, ואפס, ותתבטל שם במציאות לגמרי", והרי"ז מתאים ג"כ עם הביאור בתניא שהרצון ליכלל הוא בחכ'. והרי הביטול דחכ' הוא הביטול דאין וכו'. (משא"כ לפי המבואר בתער"ב שהרצון ליכלל הוא בכתר – הביטול דאפס). ואכמ"ל.
ויה"ר, שנזכה בקרוב אשר "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף" – הוספה כפולה, שנזכה לריבוי מאמרים מכ"ק אד"ש, ובעוד הוספה: שיהא גם "מפיהם" ולא רק "מפי כתבם"".
מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א (מהעתקה. המענה מתפרסם בזה לראשונה באדיבות א' מאנ"ש שי' וזכות הרבים תלוי' בו): קראתי, ות"ח וגרם נח"ר רב. אזעה"צ.
מסופר שר' יואל התרגש לראות מענה זה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- המאמר באתר
- הרב יואל כהן, שני שיעורים על המאמר (אידיש) באתר קול הלשון
- הרב מיכאל חנוך גולומב, סדרת שיעורים בדרייב
- הרב מיכאל חנוך גולומב, ביאורים מתוך השיעורים (בעריכת תלמיד),
- הרב שלום דובער וולף, סיכומים וביאורים על המאמר
