משתמש:להתראות/יוסף מנחם אשבל
ערך זה עוסק בחסיד חב"ד, מראשוני המורים העבריים בעת החדשה. אם התכוונתם לסבו, 'פעטער יוסל'ה' דודו של אדמו"ר הצמח צדק, ראו ר' יוסף מנחם הלוי אשבל (כ"ז אלול תרי"ז-י"ט כסלו תרצ"ט) היה מראשוני המורים העבריים בעת החדשה[דרושה הבהרה], נולד למשפחה חב"דית, מצאצאי ר' יששכר בער מליובאוויטש.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בליובאוויטש בכ"ז אלול תרי"ז (1857), לאביו ר' משה הלוי אשבל, שהיה דור רביעי לר' יששכר בער מליובאוויטש, מגדולי מקושרי אדמו"ר הזקן[1].
כנער למד בליובאוויטש[דרושה הבהרה], ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם גם הוסמת להוראה.
לאחר נישואיו, החל לעסוק כמלמד לבנו של רב העיר יקטרינוסלב, ובהמשך עבר לאודסה ומסר שיעורי תורה למבוגרים.
אחרי שנפטרה אשתו הראשונה, עלה בשנת תרנ"ד לארץ ישראל שם פגש בקרובי משפחתו[2], צורף לכולל חב"ד והיה מבחירי הלומדים בישיבת "עץ חיים" בירושלים.
התחתן בזיווג שני עם מרת רוחמה רם, קרובת משפחתו של ר' משה ויטנברג, ולאחר החתונה פתחה רעייתו חנות ברחוב יפו לממכר לכובעים מודרניים, אך העסק לא הצליח והם נאלצו לסגור את העסק.
בהמלצת ר' יואל משה סלומון התקבל כמורה הראשון בגדרה כשאת משכורתו שילם ארגון 'ועד חובבי ציון' שביפו, ובמקביל לתפקידו החינוכי שימש כמורה הוראה בעיר. כעבור שנתיים עבר לשמש כמורה לילדי חדרה, אך לאחר שמשפחתו חלתה בקדחת, נסע עימם למרפאה בירושלים.
לאחר שבני המשפחה נרפאו, מונה לשמש כמורה בראשון לציון, אך בשל העובדה שהקפיד על קלה כבחמורה, לא הצליחה ההתאמה בינו לבין המוסד החינוכי, והוא נשלח לשמש כמורה ב"קסטינה" (באר-טוביה). גם במקום זה לא נותר זמן רב, כיון שהערבים במקום שכעסו על האגרונום המקומי שהרג לטענתם את אחד מחבריהם בעת התנפלות על המושבה, טעו בזיהוי והאשימו אותו, והוא ברח מהמושבה והוזמן לשמש כמורה בבית הספר של יק"א בפתח-תקוה, ולאחר מכן התמנה לשמש כמורה בבית הספר "נצח ישראל" מיסודו של הד"ר משה אוירבאך.
בשנתיים הראשונות למלחמת העולם הראשונה לימד בבית הספר של "עזרה" בתל אביב, ולאחר שגורש עם כל תושבי העיר, חזר לחדרה שם לימד עד סוף המלחמה כשהוא מחלק את זמנו בין מסירת שיעורים לילדים, לבין שיעורים קבועים בגמרא והלכה למבוגרים בבית הכנסת.
לעת זקנה התפטר מהוראה, התפרנס מהפרדס שנטע, והתמסר כליל ללימוד תורה, תחילה בפתח תקוה ולאחר מכן בתל אביב, ומסר שיעורים באופן קבוע בבית הכנסת המקומי ועסק במצוות ובגמילות חסדים.
בהיותו בגיל 82, שבועיים אחרי שחגג בפעם האחרונה את סיום הש"ס, טייל ברחובות תל אביב, וכאשר עבר ליד אחד מבתי הספר, אחד הילדים שהשתובב רץ ונתקל בו, והוא נפל ונחבל קשה, ונפטר בי"ט כסלו תרצ"ט.
נטמן בבית העלמין 'נחלת יצחק', תל אביב.
ספריו[עריכה]
בתקופת עבודתו בבית הספר יק"א בפתח תקוה חיבר שלושה ספרי לימוד:
- ידיעות הטבע (תרגום מרוסית)
- מקור הלכות (אוסף דיני ישראל לתלמידים)
- התורה, והחיים, ועוד.
הניח אחריו בכתביד פירושים על התלמוד, כתבים שונים וכרכים אחדים של שירים.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ד"ר דב אשבל - מטאורולוג באוניברסיטה העברית
- בנו, עמינדב אשבל - ממנהלי חברת הכשרת הישוב, ירושלים
- בנו, משה אשבל - מנהל חברת "יכין" בפתח תקוה
- בתו, מרת רבקה דוקטור - פרופסורית
- בתו, מרת צביה
לקריאה נוספת[עריכה]
- אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו (תדהר), חלק א' עמוד 122
הערות שוליים
קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ קטגוריה:אישים בחדרה קטגוריה:אישים בפתח תקווה קטגוריה:אישים בתל אביב קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ט
