מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה. הכוס על כף היד והאצבעות זקופות. אוחז הכוס מאמירת "רבותי מיר וועלען בענטשען" (=רבותי נברך) עד אחרי סיום ברכה שלישית, שאז מעמידו על השלחן.
באחת משיחותיו ביאר אביאדמו"ר ותוכן דבריו: "יש צדיקישרתמיםחסיד. "צדיק" על שם קיום מצוות עשה - ממשיך גילוים דסדר ההשתלשלות. "ישר" על שם קיום לא תעשה - גילוים למעלה מסדר ההשתלשלות. "תמים" - ערנסטקייט (=רצינות) - גילויים דטעם עצו ופריו שוים, התחברות סובב כל עלמין וממלא כל עלמין. למעלה מכולם "חסיד", ויש בזה ג' מדריגות: א) שעניני העולם אינם מטרידים ומבלבלים אותו. כל אחד ואחד יכול להגיע לזה וכאו"א מחוייב להגיע לזה. ב) שכל עניניו הם אלקות. ואף שלא רחוקה היא ממך גו', מכל מקום אין זה שייך לכאו"א. ג) מה שכתוב בתיקוני זהר: איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דיליה, ופירוש בספר של בינונים שזהו ליחדא קודשא בריך הוא בתחתונים ולא לרוות נפשו הצמאה בלבד.
בטיפול, נא להמתין...
