רבי מאיר (ספר הזכרונות)

ציור מפת העיירה ליובאוויטש

רבי מאיר היה מהצדיקים הנסתרים ומייסד העירה ליובאוויטש

תלדות חייו

רבי מאיר, נמנה על אותם צדיקים שרצו לחיות רק על יגיע כפיהם. כיון שלא רצה להישאר במקום מגוריו הישן, כי אם להניח בסיס חדש לקיומו וקיום יהודים נוספים - עזב, יחד עם שלוש משפחות נוספות, את עירו הולך לחפש איזו שהיא פינה נידחת כדי להתנחל שם ולהתפרנס מגיע כפיים. נראה שחלומו היה להקים כפר יהודי, רעיון שאומץ שנים רבות לאחר מכן על ידי אדמו"רי חב"ד להגיע על ידם לשלב מעשי ביותר. השטח שנבחר, עליו קמה ליובאוויטש, התאים מאד להגשמת הרעיון, שכן היה מוקף יערות ונמצא לחופי של נהר. רבי מאיר והמשפחות שהלכו איתו התמסרו מיד לעבודה: חטבו עצים ביער ובנו להם בתים.

אהבת ישראל

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו.

לרבי מאיר הייתה אהבת ישראל ליהודים וגוים ואף לבעלי חיים כמו שנכתב בספר הזכרונות "לפי המסופר הצטיין רבי מאיר במיוחד באהבתו הגדולה ליהודים ואף לשאינם יהודים וגם כלפי אחרים גילה אהבה בפיו היה שגור הפתגם: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו" וברור שרוח הבריות נוחה ממי שמתייחס בידידות ובחסד לכל אחד.

ולא רק את האדם, בחיר היצורים, בלבד הוקיר רבי מאיר - כי אם גם את כל נברא, ואף אם זה בעל חי ההולך על ארבע או מעופף בשמיים.

מובן שרבי מאיר זה הרבה לגמול חסד עם יהודים ועם אינם יהודים. כך נודע מיד שמו לתהילה בכל הסביבה ואף התפרסם למרחקים. אין איפוא כל חידוש בכך שכאשר הגיעו הדברים לידי קביעת שם לישוב החדש, שנוסד על ידי רבי מאיר, הותאם השם למעשיו האופייניים של המייסד. מה איפיין את רבי מאיר אם לא מידת האהבה שלו, אהבה ליהודים, לאינם יהודים ולבעלי חיים? כך נקרא היישוב בשם "ליובא" שפירושו ברוסית ובפולנית 'אהבה', ובמשך הזמן צורפה גם הסיומת 'וויטש', צירוף שיצר את השם ליובאוויטש."

מייסד העיירה ליובאוויטש

רבי מאיר רצה להקים עיירה יהודית חדשה כדי להתפרנס מיגיע כפיו לכן יחד עם שלוש משפחות עזב את מקום מגוריו והקים את העיירה ליובאוויטש.

שם העיירה ליובאוויטש נקרא על שם אישיותו של רבי מאיר ליובא ברוסית ופולנית פירושו אהבה עם הזמן התווספה הסיומת וויטש וכך נוצר השם ליובאוויטש

אדמו"ר הצמח צדק אמר:

ליובאוויטש מבוססת על אהבה. בגמרא ישנה מחלוקת: האם "שמא מילתא היא, או לאו מילתא היא" (השם מהווה דבר לעצמו או לא). רבי מאיר סובר: "שמא מילתא היא", הוא היה מדייק בשם. (כפי שהגמרא מספרת על איש ששמו היה כידור, ורבי מאיר אמר ששם זה רומז להתנהגות בלתי ראויה, ככתוב: כי דור תהפוכות המה). מייסד העיירה ליובאוויטש נקרא בשם רבי מאיר בעל צדקה וחסד, ובהתנהגותו השרה על המקום רוח אהבה, "שמא - מילתא היא". נאמר גם: "וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה, הוא שמו", כי חיותו של הנברא באה באמצעות ה"צינור" של השם הנכון. ליובאוויטש היא צינור לאהבה חסידית ולידידות. על האדם לרחם על עצמו ועל הזולת, ואיש את רעהו יעזורו לשפר את המידות הטובות ואת דרכי עבודת השם על פי החסידות.

הערות שוליים

הערך במבוסס על ספר הזכרונות של אדמו"ר הריי"ץ,