פתיחת התפריט הראשי
תהלים י"א
לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:
בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר

א: לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:
בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר.

ב: כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים, יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל-יֶתֶר
לִירוֹת בְּמוֹ-אֹפֶל, לְיִשְׁרֵי-לֵב.

ג: כִּי הַשָּׁתוֹת, יֵהָרֵסוּ - צַדִּיק, מַה-פָּעָל.

ד: ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ - ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ:
עֵינָיו יֶחֱזוּ - עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם.

ה: ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ.

ו: יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם.

ז: כִּי-צַדִּיק ה', צְדָקוֹת אָהֵב; יָשָׁר, יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ.

תהלים י"א הוא המזמור האחד עשר בתהלים.

סוגת המזמורעריכה

מזמור י"א הוא תפילת יחיד ויש המסווגים אותו לסוגה משנית של מזמורים המביעים ביטחון בה', כדוגמת מזמורים י', י"ב, י"ג, י"ד, י"ז ומזמור ל"ה.

תוכן המזמורעריכה

בעל המזמור מביע את ביטחונו בה': "בַּה', חָסִיתִי". עם זאת משורר תהלים מביע תרעומת על חוסר הצדק השורר בעולם ובכל זאת הוא איתן בדעתו ובאמונתו בה'. המשורר מתאר את דרכם של הרשעים הרומסים את הצדיקים והישרים בחברה ובכך מערערים את היסודות עליהם מושתתת החברה. בעל המזמור משיב על תלונתם של רעיו כי לה' היכולת להבחין בין צדיק לבין רשע ומרום כסאו יעניש את הרשעים ויגמול באהבה לצדיקים ויאפשר להם לראות את פניו: "ה', בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ- ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ: עֵינָיו יֶחֱזוּ- עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם. ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם"[1].

הסבר רבותינו נשיאנועריכה

  • ה', צַדִּיק יִבְחָן - המגיד ממזריטש מסביר[2] שהקב"ה ניסה את דוד המלך כמו את אברהם אבינו , שאברהם אבינו ה' ניסה אותו אולם התוצאה בפועל הייתה בידי בני ישראל בעת שיצאו ממצרים. הרבי מסביר שה' ניסה אותו במרעה צאן בשביל לראות אם הוא ראוי להנהיג את ישראל[דרוש מקור].
  • צדיק ה' צדקות אהב - כל המצוות נקראות בשם צדקה, כי על ידי המצוות הקב"ה משפיע לעולמות שהם בבחינת שפלים ודלים לגביו, ובשונה מבשר ודם ששונא בני אומנותו, אצל הקב"ה לפי שהוא עצמו 'צדיק' הרי ש'צדקות אהב', שעל ידי שיהודי מקיים מצוות ממשיך את הקב"ה לפעול ולהמשיך בעולמות[3].

הערות שוליים

  1. יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהלים א', תל אביב, דוידזון-עתי, 1995, עמ' 58
  2. אור תורה תהלים.
  3. ספר המאמרים תרנ"ד עמוד קה.
מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ