אבולוציה
ערך זה עוסק בתאוריית האבולוציה העוסקת בהתפתחות המינים, אך גם בנושאים קרובים כגון תאוריית האביוגנזה - העוסקת במקור החיים וכן בתאוריות אודות היווצרות היקום
תאוריית ההתפתחות, או בשמה האחר האבולוציה, היא תאוריה שגויה הטוענת שהאוֹרְגָּנִיזְמִים בעולם התפתחו מיצורים בודדים ופשוטים למגוון הרחב והמורכב המוכר לנו כיום, באמצעות תהליכי שינוי גנטיים שנמשכו מליוני שנים. התאוריה אינה נכונה משום שהתורה מתארת כיצד ברא ה' את בעלי החיים השונים בצלמם ובדמותם, ומכיוון שהעולם קיים פחות מששת אלפי שנים.
הרבי הסביר בהזדמנויות רבות, בעיקר במכתבים, מדוע שיטה זו אינה תקפה, גם לא לפי ההנחות המקובלות בעולם המדע.
יסודות התאוריה
לאחר שהחוקר לינאוס יסד את תורת המיון, האופן בו מחולקים היצורים החיים בכדור הארץ לקטגוריות של מינים, סוגים וכו'[1], יצא החוקר צ'רלס דרווין עם תאוריה הטוענת כי המינים התפתחו זה מזה, כשהבסיס לשיטתו היא "הברירה הטבעית".
תאוריה זו התפתחה אצלו לאחר שהוא הסתובב באיי הארכיפלג, והוא ראה שם סוגים רבים של פרושים (שם של עוף), אך כל אחד מהם היה עם סוג שונה של מקור שהתאים לאכילת מזון שונה – חרקים, קקטוסים וזרעים. על יסוד זה הוא קבע, כי בכל משפחה המקור עבר הסתגלות לסוג המזון שלו, ואם כן, הרי שבכל מין, השורד הוא זה שמתאים למקום ולמצב שבו הוא נמצא, ולכן המינים שהתקיימו בעולם הם אלו שעברו השתנות בכל דור בהתאם למצב באופן הטוב ביותר, כאשר שאר המינים נכחדו.
הכל החל עם היווצרותו של התא הראשון, אשר התרבה והכפיל את עצמו עד שנוצרו מספר תאים, והמשיך עד ליצירת זוחל ימי, והמשיך להתפתח ונהיה דג, והמשיך עד שהדג החל לצאת מהמים, ואחר כך נוצרו הזוחלים, ובהמשך הדינוזאורים והעופות, עד שלבסוף באה משפחת היונקים אשר התחלקה לכמה משפחות, ומהם משפחת הקופים, אשר אחד ממיניה נהפך לאחר גלגולים רבים להיות אדם.
לאחר שהקשו על התאוריה, שאין די זמן להיווצרות המינים זה מזה, פיתחו שני חוקרים אמריקאים השלמה לתאוריה זו – את תאוריית שיווי המשקל המקוטע, לפיה היו שינויים פתאומיים וגדולים שעברו המינים, ולכן זה לקח פחות זמן.
המאובנים
עוד קודם לפרסום התאוריה, החלו למצוא במקומות שונים בכדור הארץ מאובנים (מאובן הוא יצור שבמשך תהליך ממושך התלוי בתנאי טבע מסוימים נהפך להיות כאבן, או שהוא הותיר את טביעת גופו באבן).
על פי הטוענים לנכונות תאוריה זו, המאובנים היוו עדות מוחשית להתפתחות המינים. המינים שבהם ניכרת התפתחות זו ביותר הם הסוסים, אשר ניכרים שינויים בגודל ובאצבעות. וכן בציפורים שהתפתחו ממין קדמון הדומה במבנה גופו אליהם.
אבולוציה מכוונת
היו כמה בודדים, ומהם בעל התפארת ישראל, הראי"ה קוק[2][3] והרב גדליה נדל[4] שטענו כי אין כל סתירה בין התאוריה לבין האמור בתורה. דהיינו, שהקב"ה ברא תא אחד, והוא התפתח על פי רצונו במשך הזמן מתא לצמח, לדג, לבעל חי ועד לאדם.
את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו הקב"ה החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים[5].
את שיטתם תומכים הם במאמרי חז"ל שונים, כמו למשל מאמר המדרש שהקב"ה "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת הקבלה.
הסתירות לאבולוציה מהמדע
מלבד זאת שלמען האמת תאוריה זו איננה מתאימה עם היהדות, וכפי שיתבאר לקמן, מכיון שהמדע איננו יכול לסתור עם האמור בתורה, גם על פי דרכו נמצאים כמה סתירות לתאוריה זו[6].
אבולוציה - תאוריה ולא הוכחה
רעיון האבולוציה היא תאוריה. במחקר תופעות הטבע יש להבחין בהבדל שבין תאוריה לבין תופעה. התאוריה היא ניסיון אנשי המדע להסביר את המציאות הכוללת בתוכה מכלול תופעות, על התאוריה להסביר את מניעיהן וסבתן של התופעות וההתרחשויות ללא סתירות, לרוב פיתוחה של התאוריה נעשית עם התחשבות בהנחות רווחות ומידע על חוקי טבע. אולם אין בכוחם של החוקרים לקבוע כי תאוריה זו היא אכן ההסבר הנכון למציאות, התאוריה אינה מדע ניסיוני שניתן לראותה בעין, אלא באה 'להסביר' את מניעיהן וסיבתן של דברים הנראים לעין (אכן לעיתים תאוריות מתקבלות כאמיתות כמעט מוחלטות, להיותן מסבירות תופעות באופן מושלם ומדויק).
אמתותה של תאוריה תלויה אם כן בניסוי השלכותיה וטענותיה ומחקר מדעי הכולל תצפית (אמפירי) לאישושה של התאוריה. כלומר, קבלתה של תאוריה כאמת תלויה אם ורק אם הטענות עליהם מתבססת התאוריה מוכחות יותר ופשוטות יותר להבנה במבחן חוקי הטבע.
ובענייננו, תאוריית האבולוציה חסרה הוכחות וניסיונות אלו:
- אין במדע עדות ניסיונית ולו אחת של התפתחות של מינים שונים זו מזו אחד מהשני, יתירה מכך גם הבסיס לתאוריית דרווין שכותב בספרו לשינויים שבמיני העופות מבוסס על אי אלו שינויים קלים באיזה איברים.
- טענה מתחזקת בכך שקיימים בעלי חיים שאורך חייהם קצר וניתנים למעקב, ותנאי החיים שלהם ניתן לשינוי קיצוני, ועם זאת לא הצליחו המדענים לגלות בהם שינויים דרסטיים שנוצרו בהם כתוצאה מכך, עד ליצירת "מין" ממין אחר.
- הניסיון לצייר שהתפתחות המינים כתוצאה משינויים בטבע שהיא תופעה פשוטה יותר להבנה מהתפתחות ישירה גם היא מוטעת, אין שום ראיה בטבע שהתפתחות של אדם ממולקולות של מין שונה לגמרי באמצעות שינויי אקלים, שהוא מובן יותר מהתפתחות ישירה לכל מין ומין בצורת אדם.
המצב האקולוגי
בתקופה ההתחלתית של "לידת" העולם, היו תנאי הטמפרטורה, הלחץ האטמוספרי, הרדיו אקטיביות וגורמים מהפכניים רבים אחרים, שונים לחלוטין מאלו הקיימים במצב הנוכחי של העולם. ועל כן, הוכחה מאופן המצאות החלקים כיום, אין בה משום הוכחה על התהליכים שעברו אז.
בנוסף לכך, לפי תאוריות אלו, יצירת העולם התחילה בתהליך של התחברות אטומים בודדים או חלקיקי אטומים, והרי צבירתם והתגבשותם נעשתה בתהליכים מתוך שינויים בלתי מוכרים לחלוטין.
היוצא מזה, שבנינה של תאוריה זו הוא רעוע יותר מכל התאוריות ה"מדעיות" הרופפות.
מבנה התא
אחד הפרופסורים לביולוגיה, בבואו לתאר את מורכבותו של התא, כותב: "כדי להבין את מציאות החיים כפי שהיא נפרשת בפנינו דרך הביולוגיה המולקולרית, עלינו להגדיל את התא פי אלפי מיליון עד להגיעו לקוטר של עשרים ק"מ שדומה לספינת אוויר ענקית גדולה דיה כדי לכסות עיר גדולה כמו לונדון או ניו יורק. אז נוכל לראות אובייקט בעל תכנון ומורכבות מסתגלת שאין שני לו. על פני שטח התא נראה מיליוני פתחים, כמו נמלים של ספינות חלל גדולות, הנפתחים ונסגרים כדי לאפשר לזרם מתמיד של חומרים לזרום פנימה והחוצה. אילו עמדנו להיכנס דרך אחד הפתחים, היינו מוצאים את עצמנו בעולם של טכנולוגיה עילאית ומורכבות מבלבלת...(מורכבות) שהינה מעבר לכושר היצירתי שלנו, מציאות שהינה האנטיתזה של מקריות, ושעולה בכל מובן שהוא על כל דבר שנוצר אי פעם על ידי האינטליגנציה האנושית..."
- חלקי התא
- גרעין – כל האינפורמציה בנוגע לגוף האנושי מוצפנת כקוד מורכב במולקולת הדנ"א שבגרעין.
- קרום התא –" הודות לחדירותו הבררנית, קרום התא מבצע את הברירה הסופית אילו מולקולות מורשה להיכנס ולצאת מהתא.
- מיטוכונדריה – מקור האנרגיה העיקרי של התא. כאן ממוזגים כל מולקולות האט"פ הנחוצות לתפקודי הגוף.
- רשת אנדופלסמית – בידוד והובלת חלבונים ומולקולות אחרות.
- שערי קרום התא – סופגים חמצן וגלוקוזה ומרחיקים חומרים כגון חלבונים ואנזימים הממוזגים על ידי התא.
כלומר, זהו הפך ההיגיון לומר שהתא נוצר מעצמו. וכפי שכתב על כך החוקר פרד הול: "הסיכוי שצורות חיים גבוהות יותר הופיעו באופן זה, הינו בר השוואה לסיכוי שסופת טורנדו שמשתוללת מעל מגרש גרוטאות תרכיב מטוס בואינג 747 מתוך החומרים שמצויים שם".
הסיכוי
אבני היסוד לכל תא הם החלבונים. כל מולקולה של חלבון חי מורכב מיותר מ-50 חלקיקים קטנים יותר של "חומצות אמיניות". באם סדרם או הרכבם של החומצות ישתנה ואפילו במעט, החלבון לא יוכל לשמש למאום.
הרכבה זו של חלבונים לא יכולה להתרחש במקרה, וכמו שמובן בפשטות מכך שבחלבון בינוני ישנם בערך 290 חומצות אמיניות, מ-12 סוגים שונים של חומצות. מולקולה זו יכולה להיות מסודרת בריבוי עצום של אופנים – 10 בחזקת 300 (1 עם 300 אפסים), בכדי ליצר חלבון חי, ולא חסר תועלת או מזיק, יכולה להיות אך ורק דרך אחת להרכבתם.
כל זה הוא לא כולל את יצירת הקשר בין החלבונים, אשר הוא בעצמו חסר סיכויים להתרחשות עצמית. ואין צורך לומר על התפתחותם ליצירת תא חי, ועד ליצירת בעל חיים.
גנטיקה
בגרעינו של כל תא נמצא הDNA, שבו נמצאים הקודים הגנטיים של כל מבנה גופו של היצור.
וכאשר בדקו את הגנים של יצורים שעל פי דמיונם הינם בני משפחה משותפת, גילו בכמה מקומות שיש דמיון גנטי גדול יותר דווקא ליצורים שאינם נראים דומים.
כמו כן הסיכוי של היוצרות המרכיבים לפס DNA בלבד ללא שאר החומרים המרכיבים את התא הינו עשר בחזקת ארבעים אלף אפסים (כלומר המספר עשר וארבעים אלף אפסים אחרי).
מאובנים
הימצאם של מאובנים שונים, אינו גורם בהוכחת התאוריה, ואף סותר לה: 1. על פי התאוריה צריכים להימצא ריבוי עצום של מינים ששימשו כיצור מעבר בין הים ליבשה. 2. הממצאים לא גילו גרסאות ביניים למינים השונים, אלא שינויים פתאומיים של מינים.
- שכבת הקמבריון
שכבה זו, על פי התאוריה היא השכבה הראשונית של הקרקע שבה נמצאו מאובנים, ועל פי התארוך של המדענים היא בגיל של כמה מליוני שנים.
בשכבה זו נמצאו ריבוי עצום של יצורים כחלזונות, טרילוביטים (סרטנים קדמוניים), ספוגים, תולעים, מדוזות, קיפודי ים, וחסרי חוליות מורכבים נוספים. בעלי חיים אלו הופיע באופן פתאומי ללא מציאת "אבות קדמוניים".
בנוסף לכך, במאובן של "טרילוביט" מצאו כי עינו מורכבת ממילוני חלקיקים זעירים בדומה לחלת דבש. בריאה זו הופיעה כצורתה כבר אז.
ממצאים אלו מוכיחים כי לאו דווקא שמינים התפתחו מהפשוט והפרימיטיבי אל המורכב.
הסתירות מהתורה
התורה קובעת כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו[7], ועל פי פשוטו של מקרא כמו גם על פי דברי חז"ל כל המינים נבראו בצורתם.
פרשת הבריאה
התורה אומרת שביום השלישי נבראו כל הצמחים, ברביעי המאורות, בחמישי הדגים והעופות, ובשישי החיות והאדם. ובזה יש שני פרטים:
- התורה מפרטת את סדר הנבראים[8].
- התורה מספרת כי הארץ הוציאה כל מין בפני עצמו, ולא שהתפתחו זה מזה.
בנוסף לכך שכך הוא פשוטו של מקרא, יש גם סוגיה במסכת חולין[9] בה לומדת הגמרא כך:
- "אמר רבי יהושע בן לוי: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו. שנאמר 'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם', אל תקרי 'צבאם' אלא 'צביונם'". פירוש מאמר זה הוא, שבעלי החיים נבראו ב"צביונם", דהיינו בצורתם היעודה באופן מושלם[10].
- נאמר בתהלים[11] "ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס". ומבארת הגמרא שהכוונה היא לשור שאותו הקריב אדם הראשון כקרבן לה', שור זה לא היה כשאר השוורים שפרסותיהם באות קודם לקרניהם, כיוון שכאשר הוא נברא, הוא יצא מהאדמה, וכיוון שכך, קרניו קדמו לפרסותיו.
- הגמרא מביאה את דרשתו של רבי חנינא בר פפא: בשעה שאמר הקב"ה "למינהו" באילנות, נשאו הדשאים קל וחומר בעצמן, ואמרו שאם רצונו של הקב"ה שהמינים יצאו בערבוביא, למה אמר "למינהו" באילנות? ועוד, יש כאן קל וחומר: הרי אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא, ובכל זאת, אמר הקב"ה "למינהו", אנו על אחת כמה וכמה. מיד כל אחד ואחד ממיני הדשאים יצא למינו. פתח 'שר העולם' ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו".
שמירת שבת
בנוגע לשיטות הטוענות כי התורה יכולה להסכים עם תורת ההתפתחות, והכוונה ב"יום" היא למשך זמן, תקופה שיכולה להמשך אפילו מליוני שנים, יש כמה הוכחות שזה לא ייתכן, הראשונה היא משמירת השבת:
אחת המצוות שנזכרו הכי הרבה בתורה היא מצוות השבת. למצווה זו ניתנו ב' טעמים: א. זכר למעשה בראשית. ב. זכר ליציאת מצרים.
בנוגע לטעם הראשון נאמר בעשרת הדברות[12]: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי; על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו".
מכיון שהיסוד לשמירת השבת הוא: שהיו ששה יממות של 24 שעות, שלאחריהן באה יממה שביעית בה שבת ה' ממלאכתו, לא ייתכן לפרש שהייתה זו תקופה, כיון שאם כן, בטל הטעם לשמירת היום השביעי.
זאת לבד המוכח מדברי חז"ל שהיו אלו יממות של 24 שעות[13].
מקורות בקבלה
הטוענים להסכמת התורה, מגייסים לעזרתם ציטוטים ממדרשים כמו שהקב"ה היה "בורא עולמות ומחריבן", וכן ממושגים כ"אדם קדמון". אמנם האריז"ל כבר ביאר וקבע, כי משמעות ציטטה זו היא בנוגע לעולם התוהו, אך לא על עולם גשמי כשלנו. ואם כן, אי אפשר להביא זאת כראיה.
גם לגבי שבע השמיטות הקבליות המוזכרות בספר התמונה, שבכל אחת מהן 7,000 שנה, מבואר בחסידות שלפי האריז"ל השמיטה שלנו (שהיא השמיטה השניה - שכנגד ספירת הגבורה), היא השמיטה היחידה בה יש עולם גשמי[14].
כמו כן בנוגע למושג "אדם קדמון" שהינו למעשה מושג קבלי גבוה המתייחס לדרגה בה כל העולמות עמדו כביכול במחשבה אצל הבורא, אך כלל וכלל לא מדובר כאן על ברוא גשמי.
גיל העולם
| ערך מורחב – גיל העולם |
על פי הספירה בה אנו משתמשים, אנו עומדים 5784 שנה מזמן בריאת העולם, אך על פי שיטות אלו, זה רק מזמן שבו אדם הראשון נתוודע למהותו.
זנב
הוכחה נוספת שהובאה על ידי חוקרים למיניהם היא: מפני מה לאדם יש את עצם הזנב, ועד שישנם כאלו שהוא גם גודל אצלם? אלא מכאן הוכחה שהאדם התפתח מבעל חי שהיה לו זנב.
מלבד ההוכחות דלעיל עד כמה מופרך שיווצר מין ממין שונה, הנה לדבר זה יש מקור מפורש במדרש[15]: "ויהי האדם לנפש חיה. רבי יהודה אמר: מלמד שעשה לו עוקץ (=זנב) כחיה, וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו". דהיינו, שאכן בעצם צריך להיות לאדם זנב, אבל בחסדי ה' הוסר הזנב מרובם ככולם של בני האדם.
ייחוס האדם אל הקוף
באחת ההתוועדויות סיפר הרבי על דו-שיח בינו לבין מלמדו[16]:
סיפר לו מישהו, שיש כאלו שמתעקשים לטעון – כמו היום – שאין זה כמו שכתוב בחומש, שהקב"ה אמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", ואח"כ "ויפח באפיו נשמת חיים", וכך נבראו אדם וחוה וכו' עד סוף כל הדורות, אלא הם אומרים שהי' ענין הנקרא אבולוצי', שתחילה הי' תא, ואח"כ נעשה דג, חי' ובהמה, ואח"כ נעשה "קוף", ומזה נעשה אח"כ האדם – כפי שמסבירים בלהט... ומביאים ראיות וכו' וכו'.
ובכן: לאחרי שהסבירו ל"מלמד" כל אריכות הדברים בזה – אמר לי: מענדל, מה לך להתווכח עמו?! אמור לו, שלא איכפת לך... אם מוצא-חן בעיניו ה"יחוס" אל ה"קוף" – שיערב לו!... ואילו ה"יחוס" שלנו הוא – "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"!
לקריאה נוספת
- הרבי, שערי אמונה, חלק הבריאה (עמ' רה והלאה), הוצאת היכל מנחם.
- הרבי, מורה לדור נבוך ג' חלקים, הוצאת ספריית כפר חב"ד.
- פרופסור ירמיהו ברנובר והרב יוסף גינזבורג, מה רבו מעשיך ה' (ספר).
קישורים חיצוניים
- מכתבים מהרבי
- האבולוציה היא אמונה - לא מדע - באתר
, כ"ח בתשרי ה'תשע"א - דינוזארים, ייתכן שהיו - באתר , כ"ט בתשרי ה'תשע"א
- משימת החיים - באתר , ח' באדר ב' ה'תשע"א
- הרבי, תורת ההתפתחות - ישן מאין, אתר צא"ח.
- הרבי, המדע - הסתברות, התורה - אמת, אתר צא"ח.
- שונות
- אמונה תפלה - באתר , י"ט בחשוון ה'תשע"ה
- הבורא והבריאה - באתר , ו' בחשוון ה'תשע"ב
- הרב ניסן דוד דובאוו, האם קיימת סתירה בין דת למדע?, אתר בית חב"ד.
- מדע מתפתח לחזרה לאמונה - באתר , י"ח בניסן ה'תשע"א
- פרופ' משה טרופ, 'האבולוציה – תאוריה מופרכת ובלתי מבוססת'
ערוץ 7. - אבולוציה במבחן - תורת ההתפתחות במבחנים מדעיים, ד"ר שלמה קאפח, הוצאת טקסט רץ, ירושלים תשע"ט
הערות שוליים
- ↑ ראוי לציין, שחלוקתו פעמים רבות אינה תואמת את ההגדרות התורניות.
- ↑ אגרות הראי"ה, אגרת קיז.קלד. שמונה קבצים א' עמ' תקצד. אורות הקודש ב', תורת ההתפתחות, עמ' תקלז.
- ↑ הוא עצמו טען כי צריך לשנות כמה פרטים בתאוריה, לפני שמקבלים את כולה.
- ↑ ראה ב'שיעורי ר' גדליה' על פרשת בראשית.
- ↑ הרב נדל אף טוען כי האדם הראשון – אביהם של קין והבל איננו אביו של שת. בשונה מתלמידו ר' יצחק שילת - כותב הספר, שחלק עליו בהערה שם.
- ↑ לא הובאו כאן כל הסתירות לתאוריה זו, אלא רק כמה עיקריות.
- ↑ שבת סג, א; יבמות כד, א
- ↑ ולא כתאוריה זו הטוענת כי הלווייתן (לא המקראי, אלא יונק ימי) התפתח מחיה יבשתית שירדה למים.
- ↑ דף ס.
- ↑ רש"י.
- ↑ סט, לב.
- ↑ יתרו כ, יא.
- ↑ בבלי סנהדרין דף לח. פרקי דרבי אליעזר פרק ג והלאה. מדרש רבה פרשת בראשית.
- ↑ תורה אור שמות נא, ד. ובמקורות נוספים - ראה בערך נ' אלפים יובלות.
- ↑ בראשית רבה פרשה יד, י.
- ↑ שיחת י"ט כסלו תשל"א.