הפיגוע במעלות
הפיגוע במעלות הוא פיגוע טרור שהתרחש בכ"ג אייר תשל"ד, בבית הספר "נתיב מאיר" במעלות ובו נלקחו בני ערובה רבים ו-28 יהודים נרצחו באכזריות על ידי מחבלים ערביים. לפני הפיגוע הרבי פתח במבצע מזוזה. לאחר הפיגוע הרבי אמר ש'דחפו' אותו לעשות את המבצע.
הפיגוע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל שני כ"א אייר תשל"ד חדרה לישראל מלבנון חוליה בת שלושה מחבלים.
ביום שלישי בלילה נעו המחבלים לכיוון מעלות. בסביבות השעה 23:00 פתחו באש על רכב אזרחי, הרגו נוסעת אחת ופצעו אחרים.
ביום רביעי לפנות בוקר הגיעה חוליית המחבלים לפאתי מעלות. בשעה 3:30 נכנסו לאחד הבתים בפאתי העיירה, ורצחו את ההורים, וכן את בנם בן ה-4 ופצעו את בתם בת חמש (ילד נוסף, בן שנה וחצי, הוחבא על ידי אמו בעת כניסת המחבלים, וניצל).
בהמשכו הפך האירוע לפיגוע מיקוח שבו נלכדו כבני ערובה 102 תלמידים ועשרה מבוגרים מבית ספר בצפת אשר לנו בבית הספר "נתיב מאיר" במעלות במהלך טיול שנתי.
לאחר שעות ארוכות, החליט שר הביטחון משה דיין להורות על חילוץ.
החילוץ כשל חלקית, ובמהלכו נרצחו 22 מבני הערובה ועוד קודם לכן נהרג חייל צה"ל מירי של המחבלים. שלושת המחבלים נהרגו מאש כוחות צה"ל.
סך הכל נרצחו 28, ונפצעו שישים ושמונה.
פעולת המחבלים הכתה את תושבי המדינה בהלם, והפכה לאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה.
יחס הרבי לפיגוע[עריכה | עריכת קוד מקור]
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ד הייתה התעוררות גדולה בארץ, בכל הקשור לבדיקת מזוזות. המבצע החל בי' שבט תשל"ד. הרבי הרחיב על המבצע במילים שמיימיות שרק לאחר מספר חודשים הובנו היטב. הרבי הסביר כי ב"צאתך" ו"בבואך" זה ניכר שזה חלק בעולם של יהודי, זאת על ידי מזוזה הקבועה בפתח ביתו של יהודי.
המצב בארץ היה מתוח מאוד, בעת הסכם הפסקת האש במלחמת יום הכיפורים. לאור המצב, הרבי דיבר[1] על מספר הוראות מיוחדות:
"א. שתהיה קביעות עיתים לתורה. ב. שתהיה בכל בית קופת צדקה. ג. שתיקבע מזוזה בכל פתח שבכל בית."
בהתוועדות ט"ו בשבט שוב דיבר הרבי על המבצע, וגם על חשיבות קופת הצדקה.
המבצע החל בשלב נמוך, וגם אחת הידיעות על המבצע בעיתונות, הייתה קצרה.
לאחר הפיגוע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות פרשת בהר-בחוקותי תשל"ד, סיפר הרבי על יהודי שביקש ברכה עבור הילדים שנסעו לטיול, והודיע שבבדיקת המזוזות בבית הספר נמצאו 17 מזוזות פסולות, ובאותו יום היה מספר התלמידים ההרוגים כמניין המזוזות - 17. למחרת עלה מניינם של ההרוגים ל-20 - ואז המשיך לספר - כי ביקש לברר עוד פעם באותו בית ספר, ואכן התברר שנמצאו עוד ארבעה מזוזות שלא נבדקו ומתוכם מצאו שלוש מזוזות פסולות כמניין ההרוגים!
בעקבות זאת הושמעו טענות כלפי הרבי, כאילו הצדיק חלילה את המקרה הנורא רח"ל. הרבי אף התייחס לכך בהמשילו את המזוזה ל"כובע של מתכת (קסדה) שחובשים החיילים בצבא. הרי במקרה שהאוייב ירה וחייל שלא חבש בשעת מעשה את הכובע מגן - נפצע, ברור שפציעתו באה בשל ירי האוייב, אך עם זאת, אם היה חובש את הכובע מגן, היה ניצל".
הרבי ביאר באריכות עד כמה המזוזה שומרת על הילדים[2].
כמו כן הרבי ביקש לעורר על בדיקת המזוזות וכשרותם בקשר עם ההתעוררות במבצע מזוזה: "עסקתי בלהט בענין מבצע מזוזה. דחפו אותי ולא נתנו לי מרגוע מלתבוע ולדבר על מזוזה, אני בעצמי לא יודע למה כו', ועכשיו ראו איך שכל מאורע הזה היה קשור במצות מזוזה."[3]
הרבי אמר שציפה שיאזרו היהודים אומץ ויצעקו שאומות העולם אשמים במעשה - במקום זאת מגיע רב שיש לו אפילו 'סמיכה' ואומר שהטבח אירע בגלל המחבלים הפראיים ו'הקוזק הוא קוזק'!
והסיבה שלא מוכנים להודות שהגויים אשמים כי הם עסוקים בהתחנפות לגוי ורודפים אחריו לרשום אותו כיהודי ואף מתחננים בפניו שלא יעזוב את הארץ.
הרבי אף קישר זאת לפירצה שבחוק מיהו יהודי, והסביר שאין הכוונה שבעטיים של אלו שאינם מתקנים את החוק נגרם עונש כזה, חלילה, אלא שישנה הגנה רוחנית על עם ישראל, וכאשר ישנה פירצה בשמירה על גבולות עם ישראל, נגרמת ממילא פירצה בהגנה הביטחונית, ואזי חשופים לסכנה מהמחבלים[4]
בשבת פרשת נשא התבטא הרבי ששתיקת האומות על הטבח המחריד (וישנם גם ששמחים מזה) לא חדשה לנו וגם בזמן השואה הם שתקו.
בעקבות כאבו של הרבי ותביעתו לפעול במבצעים פעלו מספר בחורים (ביניהם הרב שלום דוכמן והרב בערל גורליק) במוצאי שבת בה דיבר הרבי בנושא, הם שכרו משאית, אבזרו אותה כנדרש, ויצאו למבצע תפילין מנהטן, ביום הראשון הניחו דרכם כ-200 יהודים תפילין, בהמשך ימי השבוע הצטרפו משאיות נוספות.
ביום השני לשבוע, בעת שהגיע הרבי לקריאת התורה ב-770 הביט הרבי על משאיות המבצעים בקור רוח ועודד את המיזם, בי"ב תמוז הקדיש הרבי שיחה על מעלת הטנקים[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שומר דלתות ישראל שניאור זלמן ברגר שבועון בית משיח גיליון מס' 910 עמוד 60.
- מבצע מזוזה ההתחלה והתנופה בעקבות אסון מעלות - סקירה - שבועון בית משיח, גיליון ז' שבט תש"ס, 261 עמוד 135.
- דחפו אותי ולא נתנו לי מנוח, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1964, קרח תשפ"ב עמוד 32.
הערות שוליים
- ↑ בהתוועדות מוצאי י' שבט.
- ↑ כפי הרמוז באותיות הכתובות על גבי המזוזה: שומר דלתות ישראל.
- ↑ שיחת שבת פרשת בהר בחוקותי תשל"ד, שיחות קודש חלק ב' עמוד 126.
- ↑ שיחת ש"פ במדבר תשל"ד.
- ↑ ראו פירוט ביומנים המתעדים את פעולות הרבי מזמן זה, ראו גם תיאור תמציתי על מאורעות אלו מפי הרב יוסף יצחק גרונר במענדי קורטס, בג' תמוז שלושים שנה יש כוח אדיר וחזק מהרבי שמשפיע לעברנו, שבועון כפר חב"ד גליון מס' 2066 עמוד 54.
| פיגועי טרור | ||
|---|---|---|
| פרעות תרפ"ט • הטבח בבית הספר למלאכה (תשט"ז) • הפיגוע במעלות (תשל"ד) • הפיגוע בבית הדסה (תש"מ) • פיגוע הירי בגשר ברוקלין (תשנ"ד) • הפיגוע בבית חב"ד מומבאי (תשס"ט) |