חנוך העניך שיק

הרב חנוך הניך שיק (ז' באייר ה'תפ"ג – ח' באייר ה'תקס"ט) היה רב ומורה צדק בברלין, פרוז'ני ובשקלוב, ואחד מחשובי רבני ליטא נתן את הסכמתו על הלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן בסוף ימיו התקרב לאדמו"ר הזקן.

תולדות חיים

נולד לרבר שמואל וניסל (שהייתה מצאצאי רבי יום-טוב ליפמן הלר), ביום ז' באייר שנת ה'תפ"ג.

בגיל חמש זכה לברכה מרבי לייב מסלוצק ממינסק, שהיה קרוב משפחתו.

התייתם בצעירותו וגדל בבית הרב זאב וולף, רבה של לחוביצ'ה^{[דרוש מקור]} נהג לא לאכול בשר.

נשא את מינדל, בתו של רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב. לאחר פטירתה ביום י"א באדר ב' תקנ"א, נישא בשנית לאמו של רבי יעקב בן ר' יצחק אייזיק ליפשיץ.

כיהן כדיין ומורה צדק בברלין.

כיהן גם ברבנות בעיר פרוז'ני, ולאחר מכן כאב"ד בעיר שקלוב.

רבים מרבני דורו פנו אליו בבקשה להסכמה לספריהם, ובהם אדמו"ר הזקן, והגר"א.

בסוף ימיו, עבר להתגורר בעיר קרוהלה, הסמוכה לשקלוב, שם חי עד לפטירתו.

קשוריו עם חב"ד

באותה תקופה שכיהן כאב"ד בשקלוב, נחשבה שקלוב למעוז ההתנגדות לתנועת החסידות. ביום י' בטבת תקמ"ז פורסם בשקלוב חרם נגד תנועת החסידות, ובפרט נגד מנהיגה באותה עת, אדמו"ר הזקן. הרב שיק היה חתם על החרם, אך לימים השלים עם אדמו"ר הזקן, והיה לאחד המתווכים בין המתנגדים לחסידים.

נתן הסכמה להלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן.

בנו, רבי פנחס, הצטרף לעדת החסידים והיה מתלמידיו המובהקים של אדמו"ר הזקן. וכן גיסו ר' אליהו ריבלין היה מחסידי אדמו"ר הזקן וכן בני משפחה של משפחת אשתו.

בסוף ימיו הרבה לשבח את אדמו"ר הזקן, והיה מקרב - והורה שלא לרחק - את בני שקלוב שהפכו לחסידים, הרב שיק רצה לנסוע לאדמו"ר הזקן.

פטירתו

בחודש ניסן שנת תקס"ט לקה הרב שיק בחוליו, ונפטר בקרוהלה בח' אייר תקס"ט, בגיל 86.

משפחתו

• בנו, רבי יום טוב ליפמן, אב"ד וואשילישאק ופרוז'ני (נפטר בשנת ה'תקס"ז).
• בנו רבי פנחס רייזעס.
• בנו, רבי משה (נפטר בשנת ה'תקס"ה).
• בנו, רבי שמואל.
• בנו, רבי יצחק אייזיק.
• בתו, דרייזע.