זושא מרגולין
ר' זושא מרגולין (? - ו' אייר תשנ"א) היה מחסידי חב"ד בבברויסק שמסר את נפשו על חינוך ילדיו, שימש במשך תקופה כשמש וגבאי בבית הכנסת החב"די במארינה רושצ'ה שבמוסקבה ובסמרקנד, ובערוב ימיו התגורר בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' שמריהו צבי ולאמו מרת רחל מרגולין.
כנער, בהשתדלות דודו ר' יעקב יוסף רסקין הצליח להשתמט משירות צבאי[1].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בזיווג ראשון עם רעייתו מרת נחמה, בתו של החסיד הרב מנחם מענדל קפלן.
לאחר החתונה התיישב בבברויסק שם נולדו לו שני בנותיו ובנו שמריהו, וכאשר פרצה מלחמת העולם השניה והגיעו הידיעות על כך שהגרמנים מתכוונים להפציץ את בברויסק, החלו במסע מילוט ונדודים.
תוך כדי המסע, גוייס לצבא על אף שביקש דחיה בשל העובדה שרעייתו היתה בהריון לקראת לידה.
רעייתו המשיכה במסע ההימלטות כשבדרך חלתה ונפטרה. הילדות נשלחו לבית יתומים, ולבסוף הצליחו ליצור קשר עם הדודים דרייזה ויעקב יוסף רסקין שפנו אל האחות הפעלתנית ה'מומע שרה' קצנלבויגן שלאחר מאמצים שונים הצליחה לפדות אותם ולהוציא אותם מבית היתומים, ודאגה להם יחד עם אחיה ר' יעקב יוסף שהוציאו אותם מגבולות רוסיה בבריחה הגדולה, ודאגו לחתן אותם.
במשך תקופה שימש כשמש וגבאי בבית הכנסת החב"די במארינה רושצ'ה שבמוסקבה ובסמרקנד.
לאחר המלחמה, נותר מעבר למסך הברזל, ורק בשנת תשכ"ז הצליח לצאת את גבולות ברית המועצות והתיישב בכפר חב"ד.
כשנודע לו על פטירת רעייתו, התחתן בזיווג שני עם רעייתו מרת צביה בת החסיד ר' שלמה רסקין, אלמנת החסיד ר' בצלאל רובשקין.
נפטר בשיבה טובה בשבת פרשת אחרי קדושים ו' אייר תנש"א.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו (בזיווג שני), מרת צביה מרגולין - נפטרה כ"ו מנחם אב תשמ"ט.
- אחיו, הרב נחמיה מרגולין, נהרג ברוסיה במהלך מלחמת העולם השניה.
- בנו שמריהו, נפטר בילדותו במהלך ההימלטות מהחזית הנאצית במלחמת העולם השניה.
- בתו מרת מינה, רעיית ר' יצחק ריבקין.
- בתו מרת טובה גיטל, רעיית ר' חיים זליג אלטהויז.
- בנו שלמה מרגולין