צ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף האות צד"י)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האות צ
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
נוטריקון - חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

האות צ' (צד"י \ צָדִי) היא אחת מאותיות לשון הקודש שכתיבתה חלוקה בין ההלכה לקבלה, ויש אף מחלוקת בשמה.

שמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי נגלה נקראת האות 'צדי', אך האריז"ל הכריע ששמה הוא 'צדיק'.

אופן כתיבתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי השו"ע היו"ד שמאחורי הצדי"ק נוטה לכיון שמאל בבחינת פנים, ועל פי האר"י היא נכתבת באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של אחור באחור.

רמזיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שני הראשים של האות ע' וצ מבוארים על פי ספר "טעמי המצוות" למקובל בן פרחי, לשני הצינורות שיש למידת היסוד, אחת מקו הימין ואחד מקו השמאל. סברא זו מובאת בשמו ב"פרדס רמונים" לרמ"ק[1] שהוסיף על כך: "וטעם היותו בצדיק ב' נקבים האלו, הוא מפני שצדיק היה המנהיג המשפיע לעליונים ותחתונים לפנימים ולחצונים ובו היה תלוי מזון לכל הנבראים ימיניים ושמאליים קודם המיעוט, וגם מדי עלות המלכות אל מקומה הרמתה אל בעלה ששם ביתה יושבת בראש פנה כאשר יתבאר בשער המיעוט אז יוכרח היות הצדיק זן את העולם ואז יושפעו הנבראים על ידי ב' נקבים אלו האחד אל המזון לבני ההיכל והשני המותר לכלבים." ומבאר במקום אחר ענין זה של השפעה לכלבים שהוא סוד נעלם בקבלה.

בדומה כותב האר"י הקדוש[2]: ובמוסף תכוין לאות צ' שהוא כנגד היסוד צדיק יסוד עולם כי אות צ' רומז אל היסוד שהוא הצדיק שבו תפילת מוסף.

צלם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבחינת הארת צלם שהם המוחין המתלבשים ומאירים בזעיר אנפין, משמשת האות צ' כדרגה התחתונה והראשונה של המוחין, המתלבשת בט' ספירות זעיר אנפין בבחינת אור פנימי (ומכאן חשבונה של האות שהיא בגימטריא 90, כי כל ספירה כלולה מעשר).

הקשר לגאולה ולרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרקי דרבי אליעזר מוקבלות כל האותיות הכפולות (אלו שיש בהם גם אות סופית = מנצפ"ך) ל-5 גאולות היסטוריות.

האות פ' קשורה לגאולת מצרים שנאמר "פקד פקדתי", והאות צ' קשורה לגאולה העתידה שנאמר "צמח צדיק".

כשהרבי מעיר על מאמר זה בשיחות תנש"א-ב, הרבי מסב את תשומת הלב שבזמן הגאולה הקשורה לאות פ', הגואל - משה היה בן פ' שנה. ומוסיף הרבי ואומר "ולהעיר שהשנה (בה הודפסה שיחה מוגהת זו) היא - שנת הצדי"ק" - השנה בה הרבי נהיה בן 90.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שער ז פרק ד
  2. שער הכוונות דרושי כוונת הברכות