ו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף האות ו')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האות ו
ואו.jpg
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
נוטריקון - חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

האות ו' (וי"ו \ וָיו) היא אות השישית מבין אותיות של לשון הקודש.

צורתה[עריכה]

ו: צ"ל ראשה קצר שלא תדמה לרי"ש, ורגלה ארוכה שלא תדמה ליו"ד ותפסל על ידי קריאת התינוק וטוב שתהיה עגולה לצד ימין בראשה שלא תדמה לזיי"ן, ואע"פ שראש הזיי"ן עובר מב' צדדין מכל מקום יש לחוש שמא תינוק שאינו חכם ולא טפש יקראנה זיי"ן ותפסל ועל פי הסוד צ"ל רגלה פשוטה בשוה ועביה מתמעט והולך מעט מעט עד שתהא חדה למטה.

ועל פי קבלת האר"י ז"ל צריך להיות עוקץ קטן מצד שמאל בראש כל הווי"ן שבתפילין ולא בספר תורה[1].

עניינה[עריכה]

אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כיו"ד אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו. ולכן עיקרה מורה על קו האמצעי של דעת תפארת יסוד. ולכן לעיתים אות זו מורה על דעת (כמו באות ו' של ואלקי יעקב, בברכת אבות שבשמונה עשרה, המורה על התפשטות הדעת בז"א[2]), ולעיתים על תפארת, ולעיתים על יסוד[3].

כמו כן שני הנקודות המיוחדות לאות ו' מורות על שלשת ספירות אלו, שהרי חולם הוא כנגד הדעת והתפארת, כמבואר באוצרות חיים בשער העקודים, כי ניקוד החולם יוצא מתפארת דא"ק, ואילו בסדר הנקודות של קמץ פתח וחולם, מורה החולם על הדעת לאחר הקמץ והפתח שהם חכמה ובינה), וכמו שמבואר בקבלה שבשם הוי"ה שבברכת רפאנו בשמונה עשרה יש לכוין חולם שהוא כנגד התפארת ולכן משמעות מילת חולם הוא מלשון רפואה (חלים).

וכמו שכותב בספר שקל הקדש - לרבי משה די ליאון ז"ל: "סוד הקו האמצעי: אשר פרשנו ואמרנו בתחלה והוא סוד אות ו אשר בסודו נקשרים ונתהוים סוד השש קצוות העליונות אשר התעוררנו בתחלה, אמנם כי הכל נאחזים ונקשרים בסודו ועניינו, והוא כלל כולם ובו נאחזים ונקשרים כל השש קצוות, ואמנם כי ו הוא ייחוד מיוחד שנכלל בו הימין והשמאל והירכים, ואין נראה מכולם זולתי גוף אחד כלל כולם, והבן כי משה ע"ה הוא סוד קו האמצעי ומפני אשר הוא כולל הימין והשמאל וכולל תומכי התורה כלל הנביאים כולם נאמר ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, כדי להיותו נכלל ממנו ונסתם בתוכו וכתיב והקרבת את הלוים ולקחת את הלוים, והוא כלל כולם כלל כל הנביאים ובהיות הוא כלל כולם ונסתמים בתוכו, נעשה הוא אחד בסוד ו אות נשלל מיוחד בייחודו ונעלה בסודו והוא סוד אחד כאשר אמרנו והתעוררנו בתחלה בסוד הקול הנשמע, ואמנם כי הוא סוד קשר אמיץ בעיקר סוד האמונה כפי אשר אמרנו והוא סוד אדם דמות כמראה אדם הרוכב על הכסא דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, והבן ועל כן הוא סוד ייחוד אמיתי בעיקר ושורש המרכבה העליונה כאשר התעוררנו"

ערכה של אות וי"ו בגימטריא הוא שש, והיא מורה על ששת המידות. שאות זו היא אות השלישית בשם הוי"ה, וגם משום כך היא מורה על המידות.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.

בעמק המלך[4] מבואר: "אות ויו נקודתה עשתה קו לאחוריה למטה, ולא היה לה כל כך הארה, שיכולה לצאת חוץ מגבולה". כוונתו לבאר כי למרות שהאותיות ג וו מורות שניהם על השפעה, הרי שקו הו' אין בו את הקו המורה על השפעה, למרות שכל מהותו של הו' הוא המשכה מלמעלה למטה.

הערות שוליים

  1. שו"ע הרב או"ח סימן לו
  2. כמובא בכוונות האר"י הק' ובסדורו שם, ומובא גם כן בסידור אדה"ז בביאור ל"ענין הלולב"
  3. כמו בחמשת עשר הווין של אמת ויציב המורות על היכל היסוד כמובא בסידור האר"ע
  4. שער א - פרק לג