אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי
הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי (מכונה זיסל, נולד בכ"ט בכסלו תרצ"ט, 1938), הינו חבר מערכת אוצר החסידים ערך עשרות מספרי רבותינו נשיאינו. בעבר שימש כמחנך באהלי תורה.
תולדות חיים עריכה
נולד במוסקבה, בכ"ט כסלו תרצ"ט לאביו הרב יחיאל מיכל פיקרסקי ולרישא למשפחת ר' מרדכי פוזנר אח אדמו"ר הזקן.
בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים בדפורד ודין, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.
זכה פעמים רבות ליחס מיוחד מהרבי.
נודע כמקפיד גדול במצוות, וכמחמיר על קוצו של יו"ד בכל אורחות השולחן ערוך.
פעם אמר אביו לרבי שבנו זיסל לא אוכל לפני התפילה מחמת שולחן ערוך, ענה הרבי: תגיד לו שאני אוכל...
ערך מפתח ענינים מרכזי על כל עניני התורה, ובמיוחד על חסידות חב"ד, שבו נעזרו ונעזרים עורכי הלקוטי שיחות ומערכת אוצר החסידים כולה.
באחת השנים כשהיה מאושפז בבית הרפואה, יצא ללא היתר על מנת לזכות להשתתף בהתוועדות של הרבי, והרבי הזכירו במהלך ההתוועדות.
חבר מערכת אוצר החסידים עריכה
לרגל שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן תשכ"ג, עורר הרבי שיש להדפיס ספרי חסידות, בעקבות כך יזם הרב פיקרסקי את ההוצאה לאור של לקוטי שיחות חלק ג', יחד עם ר' יואל כהן אסף ליקט סידר והוסיף הערות ומראה מקומות לשיחות, ובכך בעצם פתח את הדרך להמשך הסדרה (החלקים הראשונים יצאו רק על מנת שיהיה לעזר לחזרת דא"ח בבתי כנסיות). מאז עבד כמגיה בוועד להפצת שיחות, והיה מגיה את השיחות בכל שבוע, והוסיף והעיר בהם רבות.
בהתוועדות חג השבועות תשל"ח הקים הרבי את המכון[1] להדפסת -מכתבי יד- כתבי רבותינו נשיאינו תחת הוצאת קה"ת ומערכת אוצר החסידים, וגם הרב פיקרסקי הצטרף למכון. הצוות, בפיקוחו של הרב אהרן חיטריק ע"ה, היו גם ידידיו להבדלחט"א הרב גבריאל שפירא והרב אליהו מטוסוב, והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. ר' זיסל עצמו, עבד בעיקר[2] על ספרי אדמו"ר האמצעי, והוא -לרוב לבדו, ובחלקם בסיועם של עוד עורכים- ההדיר את כל (!) ספרי אדמו"ר האמצעי, מה שהקנה לו את הידע הביבליוגראפי העצום בכל ספריו ומהדורותיהם של אדמו"ר האמצעי, המשתקף בספרו מפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר האמצעי ודפוסיהם, שנדפס על ידי קה"ת בשנת תשפ"א.
בנוסף לעשרות מספרי רבותינו נשיאינו שההדיר, ערך והכין לדפוס, עסק גם בהוצאה לאור של הספר 'פלח הרמון' לר' הלל מפאריטש.
לאחר חזרת הספרים במשפט הספרים בב' כסלו תשמ"ח כאשר הרבי הורה להוציא לאור את ספר הקבלה 'דרך אמונה' של רבי מאיר גבאי, מונה יחד עם ידידו ר' אליהו מטוסוב לערוך את המראי מקומות על הספר, והעבודה נעשתה בזריזות מרבית כשהספר חזר תוך פחות משלושה ימים מהדפוס לאחר שעבר את הגהת הרבי.
גם היום הרב פיקרסקי מקפיד על השתתפות במנייני התפילות של הרבי, והוא נוהג לחלק מטבעות של 10 סנט למתפללים על מנת שיתנו אותם לצדקה[3].
משפחתו עריכה
- אחיו, ר' אפרים פיקרסקי - קראון הייטס
- בנו, מנחם מענדל
- בנו, אפרים - קראון הייטס
- בנו, לוי יצחק
- בנו, אליעזר
הערות שוליים
- ↑ על פי שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו במקומו.
- ↑ בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת לקוטי תורה - תורת שמואל של אדמו"ר המהר"ש.
- ↑ בתפילות שחרית ומנחה בלבד, היות ומנהג חב"ד שלא לתת צדקה לפני תפילת ערבית.