אברהם יצחק כץ
פרופסור אברהם יצחק כץ (א' אלול תרס"ח - כ"ז בתמוז תשנ"ח), היה פרופסור אמריקאי, ביבליוגרף ומחבר ספרים. עמד בקשר רצוף עם הרבי בקשר לחיבוריו, וכן בקשר לספרי חב"ד הנתונים בשבי בברית המועצות.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
כץ נולד בא' אלול תרס"ח בעיר סלוב, פולין, לאביו הרב ראובן כץ (לימים רבה של פתח תקווה) ולאמו רייכל. למד בתקופה מסויימת בישיבתו של הגאון רבי שמעון שקופ בגרודנה.
בגיל 17 בערך היגר לארצות הברית ולמד במספר אוניברסיטאות אמריקאיות, שם קיבל תארים אקדמאים והפך לד"ר לפילוסופיה ובהמשך לפרופסור לתרבות עברית באוניברסיטת ניו יורק. יסד את המחלקה ליהדות באוניברסיטת ניו יורק, וכן ייסד ספריה יהודית שאספה כ-25,000 כותרים, מהם רבים נדירים.
בשנת תשט"ז נסע כץ לברית המועצות לחפש ספרים יהודיים נדירים בספריות שונות. במהלך נסיעתו זו צילם אלפי כתבי יד ומסמכים נדירים ובכך הפך אותם לנגישים עבור המערב. לאחר מכן נסע שוב עוד שלוש פעמים לברית המועצות למטרה זו.
כץ חיבר שנים עשר ספרים בשלל נושאים וכ-300 מאמרים. נחשב כפרופסור מפורסם בנושאי תרבות וספרות יהודית וקיבל אותות כבוד שונים באקדמיה האמריקאית.
קשריו עם הרבי[עריכה]
פרופסור כץ עמד בקשר מכתבים רצוף עם הרבי, שלח לו את חיבוריו, וכן נפגש עמו מספר פעמים ביחידות[1].
בשנת תשט"ז שלח כץ לרבי את ספרו 'תורת היחסות של איינשטיין', והרבי השיב במספר הערות לתוכן הספר. כמו כן ציין ש"נהניתי לראות על השער שלא שינה את שמו וכתוב כץ - כהן צדק"[2].
באגרותיו התכתב עמו הרבי בנושאים שונים כגון: מקורות יהודיים בקוראן[3], וכן שאלת מיהו יהודי שעלתה לדיון בשנת תשי"ט, בקשר למשאל "חכמי ישראל" שערך ראש הממשלה דוד בן גוריון. במכתבים אלו מדגיש הרבי את דעתו כי יהדות אמיתית הינה רק על פי התורה[4].
לאחר חזרתו מביקורו מרוסיה, כנ"ל - שלח כץ לרבי קטלוג מספרים עבריים הנמצאים ברוסיה שמצא (כאמור), והרבי הודה לו על כך[5]. כמו כן שלח כץ לרבי צילומים של כתבי יד רבים בתורת החסידות שהיו שבויים ברוסיה, והרבי הודה לו עליהם במספר הזדמנויות[4]. לאחד מכתבי היד התייחס הרבי בהזדמנות מסויימת בכינוי "ביכל פרופ' כץ"[6]. לאחר חזרתו מביקור נוסף ברוסיה בשנים תשכ"ה-תשכ"ו, השאיר אצל הרבי כמות רבה של כתבי יד, והרבי הורה לרב אהרן חיטריק לבדוק אותם[6]. כעשרים שנה מאוחר יותר, יהיו כתבים אלו שהוציא כץ מרוסיה בסיס לחיפושים של המשלחת ששלח הרבי לאיתור ופדיון כתבי רבותינו נשיאנו והשבתם לספריית חב"ד[7].
בשנת תשל"א שלח לרבי את ספרו 'גנזי משנה'. בתשובתו הגיב הרבי בפליאה על התקופה הארוכה כל כך שבה לא קיבל ידיעות מפרסומיו, הודה לו על קבלת הספר ושלח לו בתמורה את הכרך הראשון של ספר הערכים חב"ד שיצא לאור באותה תקופה[8].
מספריו[עריכה]
- תורת היחסות של איינשטיין, תל אביב תרצ"ז
- היהדות באיסלאם: מקורות יהודיים בקוראן ומפרשיו, ירושלים תשי"ז
- ספרים שההדיר
- גנזי רוסיה, צילומים מהגניזה הקהירית מאוסף בספריה בלנינגרד, ירושלים תשי"ז-תשי"ח
- מדרש רבי דוד הנגיד, מכתב יד מאוסף במוסקבה, ירושלים תשכ"ד-תשכ"ח
- יגל חזון: חמישים שירים חדשים מתקופת ספרד, ירושלים תשכ"ה
- גנזי משנה, נוסחה של המשנה מהגניזה הקהירית מאוסף בספריה בלנינגרד, ירושלים תש"ל
- גנזי תלמוד בבלי, נוסחה של תלמוד בבלי מהגניזה הקהירית מאוסף בספריה בלנינגרד, ירושלים תשל"ו-תשל"ט
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב מרדכי מנשה לאופר, פדיון שבויים, בתוך התקשרות 937
הערות שוליים
- ↑ ליחידויות אלו מספר אזכורים באגרות דלהלן, וכן בעדותו של הרב אהרן חיטריק ברשימה 'פדיון שבויים' שבקישורים חיצוניים.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ב, ד'רט.
- ↑ אגרות קודש שם. חלק י"ד ד'תתכ.
- ↑ 4.0 4.1 אגרות קודש חלק ח"י, ו'תשלג. ו'תתו.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו, ה'תרטז. בהערת המו"ל שם מופיע שהרבי מודה על ספריו "גנזי משנה" ו"גנזי תלמוד"; והיא טעות, שכן ספרים אלו יצאו לאור רק שנים אחר כך.
- ↑ 6.0 6.1 ברשימה 'פדיון שבויים' שבקישורים חיצוניים, מפי הרב אהרן חיטריק.
- ↑ ראה בספרו של הרב שלום בער לוין, יומן השליחות המיוחדת - במבוא, ובע' לה.
- ↑ נדפס בסיום הרשימה 'פדיון שבויים' שבקישורים חיצוניים.
