אלישיב קפלון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
הרב אלישיב קפלון

הרב אלישיב הכהן קפלון (יליד שנת תשכ"ז, 1967) הינו סופר חסידי ומשפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת. בעבר שימש כשליח הרבי ורבה הראשי של רוסטוב.

תולדות חיים

נולד באוסטרליה בכ"ט אדר ב' תשכ"ז לאביו ר' אורי קפלון ולאמו מרת עליגל.

בהיותו בגיל 3 עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים.

בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים תשמ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, ולאורך השנה ייסד עם מספר חברים עלונים בשם 'מבית חיינו' בהם נדפסו דיווחים מפורטים מהנעשה בחצר הרבי אך ההוצאה לאור פסקה אחרי זמן קצר.

בשנת תשמ"ח שימש כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בוסטון.

עם ייסוד גליון בית חיינו בקיץ תשמ"ט על ידי הרב ברוך כהנא והרב יצחק ברנדלר סייע למערכת בתחומים שונים ולאחר תשרי תנש"א כשהרב כהנא עזב את 770 לטובת השליחות בישיבה בקריית גת החליפו ועמד בראש המערכת עד חתונתו בקיץ של אותה שנה עם רעייתו מרת אורה בת ר' יעקב אורנשטיין מבני ברק. כאברך הצטרף לתקופה מסויימת למשרד מערכת בית חיינו בכפר חב"ד ושימש כעורך אחראי של הגליון.

עם פתיחת שערי מסך הברזל ברוסיה ופתיחת המעברים לנתיני מדינות המערב, הצטרף לשלוחי הרבי במדינה, ושימש כשליח הרבי ברוסטוב.

במהלך שנות פעילותו כשליח הרבי הצליח להביא לתחיה יהודית נרחבת בעיר, ואף חשף תיקי חקירה מארכיון הק.ג.ב., בשנת תשנ"ז בשיתוף פעולה עם אגודת חב"ד במדינות חבר העמים, פעל לגאולתו ולשיפוצו ביתו של אדמו"ר הרש"ב. באחד ממחסני הבית חשף ושיפץ את המקווה הראשון שנבנה לראשונה בהנחיית אדמו"ר הרש"ב - 'בור על גבי בור'.

בעקבות פעילות של גורמים אנטישמיים, גורש מרוסיה, ושימש במשך כשנה כראש הישיבה גדולה בדונייצק שבאוקראינה, ולאחר מכן שימש כשנה כמשגיח כללי בישיבה קטנה 'בית הר"מ' בנחלת הר חב"ד.

בשנת תשס"ו התמנה כמשפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ועבר להתגורר בקהילת חב"ד המקומית.

במקביל לתפקידו כמשפיע בישיבה, עוסק בשליחות בקרב עולי ברית המועצות בעיר, וכן מתעסק בכתיבת ועריכת ספרים ומפרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. עם ייסודו של הגליון 'אוצרות ליובאוויטש', משמש בו כעורך ומפרסם בו חומרים מיומניו ומהארכיון שברשותו.

כותרים שערך

  • אורו של משיח - לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו בעניני גאולה ומשיח, ופרצת תשנ"ב
  • מפתח ענינים - ספר המאמרים תרצ"א, קה"ת תשס"ו
  • תקנות הרבי - לדורות תשע"ב
  • בתוך הגולה - תולדות העיר רוסטוב, תשע"ב
  • עת לדעת - תאריכים בדברי ימי חב"ד, קה"ת ארץ הקודש (עורך שותף)
  • אלפון המושגים שלי - מושגי בסיס בהלכה, רשת אהלי יוסף יצחק, תשע"ו (עורך שותף)
  • מעמד האשה בראיה היהודית - הנושא לאור תורתו של הרבי, ספריית מעיינותיך תשע"ו
  • לוח היום יום בעברית - פתגמי היום יום מעובדים בעברית עכשווית, תשע"ז
  • ליובאוויטש העיירה של חב"ד - תולדות העיירה ליובאוויטש [עורך וכותב]

משפחתו

  • אביו הרב אורי קפלון, מתרגם לאנגלית.
  • אחיו, יונדב קפלון, משורר, סופר ומרצה.
  • אחיו, ר' עוזי (עוזיהו) קפלון, סופר חסידי.
  • גיסו, הרב משה גרוזמן, משלוחי הרבי לראשון לציון, ומשפיע בישיבת חבד בחולון מלפנים, כעת משפיע בישיבת תורת אמת בירושלים.
  • אחיו, ר' נחמיה קפלון, עורך, וסופר.
  • חתנו, ר' מנחם מענדל ולנר
  • חתנו, ר' אהרן פורסט