וואלאך לר' נטע מפאהאר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־20:17, 14 בנובמבר 2019 מאת חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (חצי מהקישורים בניגונים לא נכונים, אין צורך לרשום על כולם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוואלאך לר' נטע רובינאוו מפאהאר הינו ניגון געגועים אותו היה שר ר' נטע שהיה ראש המנגנים בליובאוויטש. כשר' נטע היה מנגן, הוא היה המפליא את אוזן שומעיו בתנועותיו המסולסלות והנעימות. כשבא לליובאוויטש לראשונה בשנת תרס"ב רצה להתקבל לתומכי תמימים אך לאחר בחינה החליטו לא לקבלו, כששמע את החלטת ההנהלה, נתמלא לבו עצב והוא התישב בחדר הסמוך לזאל שבו למדו התמימים והחל לנגן את הוולאח המפורסם שלו. כל התמימים שישבו בזאל והגיע לאזנם ניגונו הערב של הרה"ת ר' נטע, הצטופפו ליד הקיר המבדיל לחדר שליד להקשיב לניגון. כשנכנס המשגיח וברר את פשר הדברים סיפר על כך למנהל פועל אדמו"ר הריי"צ שהחליט לקבלו לישיבה.

לכבוד י"ט כסליו תרס"ג עשו תלמידי הישיבה "שער הכבוד" בחצר הגדול של ישיבת תומכי תמימים, העמידו תרי"ג נרות על החלונות הפונים מפתח ביתו של אדמו"ר הרש"ב עד פתח הישיבה והעבירו חוט בין הנרות באופן כזה שברגע שימשכו בחוט ידלקו כל הנרות ועל השער הושיבו את ראש המנגנים ר' נטע ומולו עמדו שתי מקהלות של תמימים, וכשנכנס אדמו"ר הרש"ב הדליק אחד הבחורים פתילה אחת שהייתה קשורה לכל הנרות ובבת-אחת הודלקו כל הנרות והתמים ר' נטע וקבוצת המנגנים החלו לשיר את ניגונו שעשה רושם עז על כל המון עם הנאספים. לאחר שנים ביקש ממנו האדמו"ר הריי"צ בהתוועדות "נטע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג).

ניגון זה מופיע בשתי גירסאות בספר הניגונים - כניגון קל"ד בכרך א', וכרך ב' - ניגון ש"ג[1].

קישורים חיצונים

גירסא א' - קל"ד
גירסא ב' - ש"ג


הערות שוליים

  1. שיחת אדמו"ר הריי"ץ, ליל ב' דחגה"ס תש"ה, הובאה בספר הניגונים במפתח עניינים לב' ניגונים אלו.