הבדלים בין גרסאות בדף "תענית"
(עריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=צום|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[תענית (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=צום|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[תענית (פירושונים)]]}} | ||
'''תענית''' נחשבת במקום [[קרבן]], בימינו שאין [[בית המקדש]] קיים. | '''תענית''' נחשבת במקום [[קרבן]], בימינו שאין [[בית המקדש]] קיים. | ||
| − | + | ==מעלת התענית== | |
[[האריז"ל]] גילה על פי חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים, אף שאין בהן כרת ולא מיתה בידי שמים. לדוגמא: על הכעס קנ"א תעניות וכו', על איסור דרבנן כמו סתם יינם, יתענה ע"ג תעניות, על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו [[תפלה]] יתענה ס"א תעניות. | [[האריז"ל]] גילה על פי חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים, אף שאין בהן כרת ולא מיתה בידי שמים. לדוגמא: על הכעס קנ"א תעניות וכו', על איסור דרבנן כמו סתם יינם, יתענה ע"ג תעניות, על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו [[תפלה]] יתענה ס"א תעניות. | ||
סוד התענית היא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה, כמו הקרבן שנאמר בו ריח ניחוח לה'. | סוד התענית היא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה, כמו הקרבן שנאמר בו ריח ניחוח לה'. | ||
| − | [[אדמו"ר הזקן]] | + | [[אדמו"ר הזקן]] קובע ב[[ספר התניא]]{{הערת שוליים|[[אגרת התשובה - פרק ב']].}} שבימנו אלה הגופים חלשים ועדיף לפדות את התעניות (שאינם מד' הצומות אותם תקנו חז"ל) בצדקה, וכמשו שכתוב 'וחטאך בצדקה פרוק'. |
בימי התעניות נוהג [[הרבי]] לומר [[דברי כיבושין]] המכילים בדרך כלל, דברי סנגוריה על עם ישראל. הרבי הזכיר פעמים רבות כי יום התענית הוא יום רצון לה' וניתן לפעול בו עניינים נעלים. | בימי התעניות נוהג [[הרבי]] לומר [[דברי כיבושין]] המכילים בדרך כלל, דברי סנגוריה על עם ישראל. הרבי הזכיר פעמים רבות כי יום התענית הוא יום רצון לה' וניתן לפעול בו עניינים נעלים. | ||
| + | ==תענית דיבור== | ||
| + | חסיד אחד בא אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] | ||
| + | והתאוגן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו המהר"ש שעליו לצום שש מאות תעגיות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש: | ||
| − | == | + | מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת [[דא"ח]], אלא פשוט לחשוב אודות עצמך{{הערת שוליים|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=153 עמוד קינ].}}. |
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־10:27, 7 בנובמבר 2010
ערך זה עוסק בצום. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו תענית נחשבת במקום קרבן, בימינו שאין בית המקדש קיים.
מעלת התענית
האריז"ל גילה על פי חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים, אף שאין בהן כרת ולא מיתה בידי שמים. לדוגמא: על הכעס קנ"א תעניות וכו', על איסור דרבנן כמו סתם יינם, יתענה ע"ג תעניות, על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו תפלה יתענה ס"א תעניות.
סוד התענית היא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה, כמו הקרבן שנאמר בו ריח ניחוח לה'.
אדמו"ר הזקן קובע בספר התניא[1] שבימנו אלה הגופים חלשים ועדיף לפדות את התעניות (שאינם מד' הצומות אותם תקנו חז"ל) בצדקה, וכמשו שכתוב 'וחטאך בצדקה פרוק'.
בימי התעניות נוהג הרבי לומר דברי כיבושין המכילים בדרך כלל, דברי סנגוריה על עם ישראל. הרבי הזכיר פעמים רבות כי יום התענית הוא יום רצון לה' וניתן לפעול בו עניינים נעלים.
תענית דיבור
חסיד אחד בא אל אדמו"ר המהר"ש ליחידות והתאוגן שהוא בעל תחבולות, כל דבר הוא "לוקח" בערמומיות. אמר לו המהר"ש שעליו לצום שש מאות תעגיות, והחסיד נשאר תמה מאוד. אמר לו המהר"ש:
מה אתה חושב, שצום נקרא שלא לאכול מנץ החמה עד השקיעה?, זה נקרא לרזות. תענית היא עבודה. חשוב כל יום חמשה עשר רגעים זה אודות עצמך, בלום פיך מלדבר, אין הכוונה למחשבת דא"ח, אלא פשוט לחשוב אודות עצמך[2].
הערות שוליים
- ↑ אגרת התשובה - פרק ב'.
- ↑ ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] עמוד קינ.
