עריכת הדף "תמונה"

בספרות ההלכה המוקדמת נידון האם מותר ליצור ציור בדמות אדם בעקבות איסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" שב[[עשרת הדברות]]{{הערה|שמות פרק כ' פסוק ג'}}, כאשר [[הרמב"ם]] פוסק שאסור לצור צורת אדם רק כאשר היא בולטת{{הערה|1=[[היד החזקה]] [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=3&halocha=10&hilite= הלכות עבודה זרה פרק ג' הלכה י']:"אבל אם הייתה הצורה מושקעת או צורה של סמנין כגון הצורות שעל גבי הלוחות והטבליות או צורות שרוקמין באריג הרי אלו מותרות"}}, ואילו [[הראב"ד]] חלק עליו וכתב שגם כאשר הצורה אינה בולטת הדבר אסור{{הערה|חידושי הראב"ד על מסכת עבודה זרה דף מ"ג עמוד א'}}.

היו שנמנעו גם היות ונוהג הצילום היה חדש ומודרני{{הערה|כך מסופר גם על [[הרד"ץ חן]] שנמנע מלהצטלם, עד שפעם באמצע דין תורה שערך החל להתעמק ולהתבונן בדין, ומיהרו לצלמו במצב זה}}. עם זאת, כשיזם הרבי הריי"צ את ספר התמונות (ראו בפיסקא הבאה) ואחד שלח לרבי שאלות רבות על כך, כשאחת מהם היא שלכאורה אין להכניס לחסידות חב"ד עניין שלא נהגו בו עד היום, ועל כך ענה לו הרבי כי הדבר דומה לסיפור שהיה בעבר בשוחט שלבש ערדליים{{הערה|היה זה בזמן ה[[צמח צדק]], אז נחשב הדבר למודרני גם כן}} ופוטר כיוון שהדבר הראה כי אין ה[[יראת שמים]] שלו שלמה, אך בזמננו גם החסידים הגדולים לובשים ערדליים ואין בכך שום פסול - כך שגם אם עניין הצילום הוא עניין שנמנעו ממנו בעבר, אך כיום אין פסול להשתמש בו{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני במה ששמעתי מספרים שלפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}.

הצמח צדק התנגד לציור פניו{{הערה|שם=צצ 1|1=[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]: תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}, ולכן הצייר הגוי שרצה לצייר את דיוקנו הגיע אליו בשבת ורץ לביתו לציירו{{הערה|שם=צצ 2|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}. כך גם גם [[הרבי הרש"ב]] הקפיד כי לא יצולם, וב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] כשיצא כמנהגו ל[[תשליך]] על שפת הנהר הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם אתו וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר אלא עשה תשליך באופן אחר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}. תמונתו היחידה שנמצאת בידנו נעשתה ברשותו כשהיה חשש שיצטרך לברוח מרוסטוב לטורקיה, ולצורך הנפקת הויזה הסכים להצטלם{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}. בנוסף לכך, בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה נוספת שיש המייחסים אותה לאדמו"ר הרש"ב. אך [[הרבי הריי"צ]] לא חשש מכך כלל, ואף שלח לאנשים את תמונתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ב עמוד פ"ו}}. הרבי גם העיד שנהגו רבותינו נשיאנו להשתמש בתמונות{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=478 חלק י"ח עמוד תנ"ח]}}.

ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=491 התוועדות כ' מר-חשון ה'תשד"מ], הרבי התייחס לאיסור שבכך, המובא בפוסקים.