מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אחד מיסודותיה החסידות שמה במרכז את האדם, ומאמינה שבכוחו של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל כל יהודי קיימת להגיע לדרגות רוחניות נעלות, וזאת על ידי [[נפש אלוקיתאמונה]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של , [[עבודת ה'ביטחון]]. תורת החסידות היא ההכנה לביאת הו[[משיחשמחה]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".
ספר הבראשיתה סבלה החסידות מ[[תניאהתנגדות לתורת החסידות|התנגדות]] הוא עזה ומרדיפות של ה[[תורה שבכתבמתנגדים]] של תורת , זאת בעקבות חששם שתורת החסידותסוטה מדרך היהדות האותנטית, וספרי המאמרים של במשך השנים ירדה ההתנגדות וכיום כמעט ונעלמה כליל. [[רבותינו נשיאנוחסידות חב"ד]] הם ההינה הדומיננטית ביותר מבין חצרות החסידות, בהיקף כמות הספרות ובביאוריה הרבים והעמוקים בחסידות, [[תורה שבעל פהנשיאי חב"ד]] הסבירו את רעיונותיה של תורת החסידותובנו שיטה מסודרת דרכה ידבק האדם בה'.
"...והאדם כשהוא מתנהג כבעל-חיוחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי [[גיהנום]] והדומה, הנה הוא גרוע יותר מבעל-חי. דהבעל-חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף ותאוותיו. אבל אשר יענש האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, כמו במעלת המדות-טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל-חי.היא חכמת המוסר}}
וחכמת ביטול החומר הבא עתורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים"י הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנם והדומהבתיקון מידת הגאוה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוףהעצלות, היא חכמת המוסרהכעס וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.
תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכד'. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.===שיטת החסידות לעומת השיטות האחרות ===
===שיטת תורת החסידות לעומת לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו לה===האחרות, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.
תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק בבאותו קונטרס כותב אדמו"חבישת הפצעים החיצונייםר הריי" לבד.צ:
אודות {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=.. וביחוד תורת החסידות, כותב חסידות [[אדמוחב"ר הריי"צ|הרבי הקודםד]] בקונטרס הנ"ל אות א':, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.
"...וביחוד תורת חסידות חב"ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלאכאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה בכל-זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגהכן הוא גם בלימוד תורת החסידות, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע}}
כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו".ר הרש"ב]]
"אמנם יתרון לתורת בתורת החסידות בזהמבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עד למטה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיאבסדר מסודר ובהיר, אשר למד בתורת החסידותעם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו.
==שלמות העיסוק באישיות האדם==וכפי שממשיך וכותב אדמו"ר הריי"צ:
תורת {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות היא בעצם תורה שכליתבזה, שמטרתה להשפיע על אשר מעוררת גם רגשי הלב עד שיפעלו שינוי באדם ובמידותיו. להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות}}
אומר הרבי הקודם באחת משיחותיו:קשה לבני השיטות האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כל כך באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.
א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, כלומר בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי עניינו כמבואר בדא"ח (דא"ח – דברי אלקים חיים – כינוי למאמרי תורת החסידות מהי? מצד אחד - אמרו - נראה שתורת החסידות בז'רגון החב"די)היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.
ב) הבנת כל עניין בעבודה (קרי – עבודת ה'), היינו אף שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכלמאידך גיסא -מקום יש למצוא בזה עניין בעבודה בהנהגת תורת חב"ד מדליקה בלב האדם בחיי עולםלהב-הזהשלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם ל[[אהבת ישראל]]. תורת חב"ד - הטעימו - כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.
קשה לבני השיטת האחרות אכן - ענה להם הרבי הרש"ב - זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת. (הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, ה[[תפילה]] הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות".==תורת חסידות חב"ד== {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כאת עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה בינה דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד". ==הכנה לביאת המשיח==תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה"כ באישיות האדם. ספר ה[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זהוספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות.
בשנת תרנ"ה (1895) ישבו קבוצה אצל התורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה שאז תתגלה [[אדמופנימיות התורה]] במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.==התנוצצות הגאולה==חז"ר הרשל אומרים "בששה אלפי שנים העולם קיים". ששת אלפי השנים מכוונים לששת ימי בראשית, כפי שנאמר:{{הערה|אדמותהילים צ, ד.}} "ר החמישי של חבכי אלף שנים בעיניך כיום אתמול"ד, רבי שלום דובער שניאורסאהן זילגבי [[הקב"ע מליובאוויטשה]]– אל"ף שנים נחשבים כיום אחד, והאלף השביעי – העולם הבא – משול לשבת, "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". שני האלפים האחרונים מתוך ששת ה"ימים" נקראים בחז"ל "ימות המשיח", כלומר – שתוכנם הוא גילוי אורו של משיח. ואחת משאלותיהם אל הרבי היתה:{{מקור|מה המקור להסבר זה בדברי הגמ'}} וכשם שבמעשה בראשית דווקא בסיום היום השישי נברא האדם – תכלית הבריאה, כך גם באלף השישי (בסופו) תהי'ה ביאת המשיח, וכל ייעודי התורה על ימות המשיח הוא בתוך זמן זה (בתוך ששת אלפי השנים שבהם העולם קיים).{{מקור|מאיפה השייכות בין ביאת המשיח לבריאת האדם? באור החיים פנחס מובא שבבורו של יום השישי תבוא הגאולה ובלי קשר לבריאת האדם.}}
מאידך גיסא – תורת חבוזהו על פי מה שכתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה עפ"י שו"ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת-ישראלע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו. הרמז בזה על פי תורת חבהחסידות שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים [[שור]] הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורהק היתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[הבעש"ט]] לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http: הבנה קרה ורגש לוהט//www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}.
אכן – ענה להם הרבי הרשהתנוצצות זו באה בהתגלות בתורת החסידות שהיא הדרגה העמוקה ביותר בתורה דרגת היחידה. שהיא גילוי מתורתו של [[מלך המשיח#דרגתו|משיח]] שעניינו [[יחידה]] הכללית של [[נשמה|נשמות]] ישראל.{{הערה|1=קונטרס עניינה של תורת החסידות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.] ועוד}}
(הבחינה נאמר בזהר הקדוש, כי בהתקרב ימי המשיח יתגלו לכולם רזי התורה, התגלות זו היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיגהכנה הכרחית לגאולה, ועל ידי זה "יפקון מן גלותא ברחמין". וכן ישנה התגלות בחינת משיח, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובותכפי שמבאר זאת [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא "על ידי צדיקי קדושי עליון שהיו בהתחלות ת"ק לאלף השישי כידוע", וכדלקמן.
Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:תורת החסידות לקטגוריה:חסידות
'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת ה' שנתייסדה ע"י הב[[עבודת השם]], דרכה האדם מתקרב אל בוראו. יסודותיה והדרכותיה [[התייסדות תורת החסידות|התגלו]] באמצע האלף השישי לבריאה במרכז [[בעל שם טובאירופה]] והתרחבה והתפרטה , על ידי ה[[חסידות הכלליתבעל שם טוב]], והתקבלה באופן פנימי והתפשטה על ידי תלמידיו הרבים. תורת החסידות, היא למעשה הסבר של [[רבותינו נשיאנותורת הקבלה]] , המפרטת את מבנה העולמות הרוחניים, השתלשלות והתהוות העולם, ומלמדת את טעמיה הצפונים של מצוות ה[[חסידות חב"דתורה]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של אלוקותמדגישה שעל הלימוד לימוד עם נשמה המביא לידי מעשה בפועל ב[[עבודת המידות]] ולא בלימוד סתמי, המאירה באור חדש את כל רבדיה של וכן קיום המצוות כולם צריך להיות בפנימיות בחיות ועבודת המוחין וכלשון הבעש"ט {{ציטוטון|אני לא באתי לעולם אלא לתקן ולהחיות ה[[תורהעצמות (איברי האדם)|עצמות]]היבשות, שבכל דבר יהיה חיות ונשמה}}{{הערה|1=[http: למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה//hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&st=&pgnum=22 לשונו במכתבו]] אל רבי [[סודמנחם מנדל משקלוב]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ולמצוותיה המעשיות}}.
==שלוש שיטות ביהדות==
ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש"ט]].
תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת ה'ב[[עבודת השם]], שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה.
===שיטת החקירה===
ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, [[מורה הנבוכים להרמב]] ל[[הרמב"ם]], ועוד.
ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, [[תורה שבכתב|תורה מן השמים, ]] אמיתות התורה-ה[[תורה שבעל-פה ]] ועוד.
מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.
===שיטת המוסר===
שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות.[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]][[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר בשיחה שאמר, בדומה לשיטת הרפואה הראשונה שהבאתי בהקדמה.ונדפסה ב"קונטרס תורת החסידות":
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=.. והאדם כשהוא מתנהג כבעל חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל חי. דהבעל חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת ה[[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי"עגוף]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר ב"קונטרס תורת החסידות" אות י"ב:ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף, כמו במעלת המדות טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל חי.
תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו להטוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהןכמו גם אין להתעסק ב"חבישת הפצעים החיצוניים" לבד.
הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.
חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.
תורת החב"ד (שעל-כן נקרא שמה חב"ד – חכמה בינה ודעת, שהרי זהו חידושה על ה[[חסידות הכללית]], עיון שכלי בהדרגה בחכמות אלוקיות, ולא הסתפקות בהלהבת מידות-הלב לבד) אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי. בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עדל מטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו. שכן תורת החסידות לא מתעסקת עם השכל לבדו, כי אם שואפת ודורשת מהאדם שיוריד מושכלות אלו ויתקע בהן מחשבתו בדעתו, עד שיפעלו על הרגש-הלב ממש. כפי שממשיך וכותב הרבי הקודם:
בשנת תרנ"חסידות כוללת שני עניינים עיקרייםה (1895) ישבו קבוצה של יהודים משכילים אצל ה[[אדמו"ר הרש"ב]]. ואחת השאלות שהפנו לרבי היתה:
ומובא שמתקופת האלף השישי שכנגד ערב שבת, ובמיוחד במחציתו השני'ה (כיון שהמחצית הראשונה משולה לליל שישי) – משנת ה' אלפים ת"ק ואילך, התחיל להפציע שחר הגאולה ואורו של משיח החל להתנוצץ בעולם. ובלשון האור החיים הקדוש: "ויתחילו ניצוצי גילוי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום". וככל שמתקרבים יותר לסיומו, מתחזקת יותר התנוצצות זו.{{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}}{{הערה|חשבון נוסף מובא בספרים שיומו של [[הקב"ה]] הוא רק יום של 12 שעות. ראה מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים תש"ט עמוד 245. (ולהעיר מפירוש [[רש"י]] בתהלים שם: "תורת החסידות מהי? מצד כי יום אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם[[הקב"ה]] ומעט מן הלילה של הקב''ה הם אלף שנים" עיין שם.)}}
==ראו גם==
*[[פורטל:תורת החסידות]]
*[[חסידות]]
*[[הפצת המעיינות]]
*[[התייסדות תורת החסידות]]
*[[ההתנגדות לתורת החסידות]]
{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:מושגים כללייםתורת החסידות]][[קטגוריה:חסידות]]
