עריכת הדף "תומכי תמימים מגדל העמק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
{{ישיבה|
 
{{ישיבה|
 
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק
 
|שם=תומכי תמימים מגדל העמק
|תמונה=מגדל העמק ישיבה.jpeg
+
|תמונה=[[קובץ:ישיבה מגדל העמק.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם
+
|כתובית=בנין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]]
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
 
|תאריך יסוד=אלול [[תשל"ז]]
 
|תאריך יסוד=אלול [[תשל"ז]]
שורה 12: שורה 12:
 
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]
 
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]
 
|מנהל גשמי=הרב לוי וילימובסקי
 
|מנהל גשמי=הרב לוי וילימובסקי
|מספר תלמידים= 320 (כולל סניפים)
+
|מספר תלמידים=250 (כולל סניפים)
 
|ספר פלפולים=[[מגדל דוד]]
 
|ספר פלפולים=[[מגדל דוד]]
 
|קובץ הערות=[[מגדל דוד]]
 
|קובץ הערות=[[מגדל דוד]]
שורה 18: שורה 18:
 
|מפה=
 
|מפה=
 
}}
 
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל"ז]], ונכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים.
+
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל"ז]], ונכון לשנת [[תשע"ח]] לומדים בה ובסניפיה כמאתים תלמידים.
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
  
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] על ידי [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד ז' תמוז תשפ"א.}}.
+
הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] ע"י [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו הוחלט שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש כראש הישיבה בישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח ויכינו את תלמידי 'מגדל אור' במשך שנה עד שיהיו מוכשרים ללמוד בישיבה בכפ"ח. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] (קבוצה תשל"ד) ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה.
 
 
לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.
 
 
 
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] זכתה הקבוצה ל[[יחידות]] מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[מוגה|הגהת]] השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".
 
  
 +
בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.
 +
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] זכתה הקבוצה ל[[יחידות]] מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[מוגה|הגהת]] השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בא"י, ועי"ז את א"י כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".
 
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]
 
[[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]
 
לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.
 
לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.
  
מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.
+
מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.  
  
לקראת סוף שנת [[תשל"ח]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.
+
לקראת סוף שנת [[תשל"ט]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.
  
הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[צפת]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].
+
הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].
  
 
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].
 
במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב"ד]], וכן מאות [[תמימים]].
  
בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל העמק; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].
+
בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].  
  
בחודש אב בשנת [[תשנ"ד]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשנ"ט]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.
+
בשנת [[תשנ"ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס"ב]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.  
  
בשנת [[תשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה]] לקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד.
+
בשנת [[תשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה]] לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.  
  
[[קובץ:בנין הישיבה מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין הישיבה]]
 
 
בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.
 
בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.
 
נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בה כ-230 בחורים.
 
  
 
== צוות הישיבה ==
 
== צוות הישיבה ==
[[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]
+
[[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]
  
 
===הנהלה רוחנית===
 
===הנהלה רוחנית===
<gallery>
+
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] - [[משפיע]] כללי.
קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|'''הרב [[יצחק גולדברג]]''' [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]
+
*הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
קובץ:הרב ייצ סגל.jpg|'''הרב [[יוסף יצחק סגל]]''' [[משפיע]] ראשי
+
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.
קובץ:הרב ישראל יוסף הענדל.jpg|'''הרב [[ישראל יוסף הנדל]]''' [[משגיח]] ראשי
+
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.
קובץ:גורעוויטש.jpg|'''הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]''' [[משפיע]] ו[[משגיח]] כללי
+
 
</gallery>
 
  
 +
*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מ]]: הרב שניאור זלמן קעניג . [[משפיע|משפיעים]]: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב מרדכי יונה קליין. [[משגיח]]: הרב אהרן ישראל הלוי סגל
  
*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)]] והרב [[מנחם מענדל מישולובין]]. [[משפיע]]ים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]].
+
*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב שלמה סגל והרב מרדכי יונה קליין. [[משפיע|משפיעים]]: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] והרב שמואל שלמה ליפשיץ.  
*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]] (הסדר הוא שכל שבוע מוסר כל אחד מהרמי''ם שיעור אחד, בדרך כלל הרב שלמה סגל בימי שני והרב קליין בימי רביעי). [[משפיע]]ים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] אחראי על חסידות בוקר,והרב [[מרדכי יונה קליין]] על חסידות ערב .
 
*'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]. [[משיב]]ים לחסידות: הרב [[מרדכי קליין]], הרב אברהם וילהלם והרב שמואל וויס.
 
*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']], הרב [[מנחם מאניש מן]], הרב ישראל סגל, הרב מנחם מענדל ויינר (סדר עיונא), הרב אברהם אורנשטיין (סדר גרסא), הר' מאיר יעקב (יענקי) זילברשטרום (משגיח לשיעור ב' וג') ור' חיים כהן (משגיח לשיעור א').
 
*'''[[משיב]]ים''': הרב שניאור זלמן פבזנר - (משיב בנגלה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (משיב בגירסא אחרי הצהרים), הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי על סדר גרסא), הרב אברהם וילהלם (אחראי על דף מ"מ בסדר עיונא, משמש כמשיב לשיעור א'), הרב יוסף יצחק סוקניק (אחראי על מבחני גפ"ת התקופתיים, מופקד בעיקר על שיעור ב'), הרב מנחם מענדל כהן [[משיב]] לחסידות בשיעור ב: ..
 
  
===== צוות הישיבה בעבר =====
+
*'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב אהרן מושקוביץ. [[משפיע]]: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כ[[משגיח]]) והרב שמחה יצחק זאיינץ..
הרב [[יוסף יצחק כץ]], הרב שניאור זלמן בלוי, הרב דן זלאטאפולסקי, הרב שלום דובער אשכנזי, הרב מנחם מענדל קופרמן והרב יוסף רבינוביץ'.
+
 
 +
*'''[[משיב|משיבים]]''': הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (המשמש גם כמשגיח), הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] (משמש גם כר"מ בחסידות), ר' מנחם מענדל מישולובין, ר' שניאור זלמן בלוי.
  
 
===הנהלה גשמית===
 
===הנהלה גשמית===
*ר' [[לוי וילימובסקי]] - מנכ"ל
+
*ר' לוי וילימובסקי - מנכ"ל.
*ר' [[ברוך אביסרור]] - מנהל
+
*ר' ברוך אביסרור - מנהל.
*ר' מאיר מזרחי - מנהל משרד
+
*ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי.
*ר' מענדי יהושע
+
*ר' מ"מ יהושע - מנהל משרד.
*ר' ישראל גולדברג
 
*ר' יוסף פרס
 
*ר' שלום לביא - מזכיר בחורים
 
 
 
==הזאל הקטן ==
 
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם '[[אור מנחם - כולל חב"ד]]', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונה 'הזאל הקטן'.
 
  
במשך עשר השנים הראשונות הישיבה תוקצבה על ידי [[כולל חב"ד]] ובסיומם עבר הניהול אל ר' [[עקיבא גולדשמיד]]. בישיבה פועלת מחלקה לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.
+
===מחלקת 'אור מנחם'===
 +
בשנת [[תש"ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].
  
בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשפ"ג]] כ-50 תמימים.
 
 
;הצוות
 
;הצוות
*'''ראש הישיבה''' - הרב [[עקיבא גולדשמיד]].
+
*'''ראש הישיבה''' - הרב עקיבא גולדשמיד.
*'''ר"מים''' - הרב אלחנן שוחט שיעור א', הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב [[חיים מאיר גולדברג]] שיעור ב' והמרכזי.
+
*'''ר"מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.
*'''משפיעים''' - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה דוברי.
+
*'''משפיעים''' - ר' עקיבא גולדשמיד ור' משה דוברי.
*'''משגיח''' - הרב ברוך קונפדרק.
 
  
==סניף הישיבה ב[[טבריה]]==
+
===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===
{{ערך מורחב|תומכי תמימים טבריה}}
+
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים טבריה]]}}
 
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
 
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם ב[[טבריה]] - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה ל[[קבוצה]], המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור [[התלמידים השלוחים]].
+
החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם בבניין בית חב"ד ב[[טבריה]] - אליו נשלחים רוב התלמידים שסיימו את שיעור ג', לשנת לימודים נוספת לפני הנסיעה ל[[קבוצה]] - המשלב לימוד תורני עם [[שליחות]].
 
 
[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[ברוך לבנוני]], וה[[משפיע]] הוא הרב [[שמעון קוצ'ובייבסקי]], בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה.
 
 
 
בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ג, כ-30 תמימים.
 
 
 
==סניף הישיבה ב[[קריית אתא]]==
 
{{ערך מורחב|תומכי תמימים קריית אתא}}
 
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא.
 
 
 
הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]], המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקוביצקי]], והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות.
 
 
 
בסניף זה לומדים נכון לשנת [[תשפ"ג]] כ-15 תלמידים.
 
 
 
הישיבה מפעילה מערכת [[הערות וביאורים]] נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש], דיווח באתר {{COL}}}}.
 
  
==לקריאה נוספת==
+
[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב ברוך לבנוני, וה[[משפיע]] הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. כולם שלוחי הרבי בטבריה.
*'''ברינה יקצורו''', בתוך מוסף 'המהפכנים' {{שבועון כפר חב"ד}} [[חג הסוכות]] [[תש"פ]], עמוד 28
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג
 
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג
 
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}
 
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}
 +
* {{קישור שטורעם|96296|news|מגדל העמק: תנופה אדירה במוסדות חב"ד|מערכת שטורעם|כ"ט במנחם-אב תשע"ז}}{{תבנית:תומכי תמימים}}
  
{{תומכי תמימים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
 
{{מיון רגיל:מגדל העמק}}
 
{{מיון רגיל:מגדל העמק}}
 
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]
 
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
+
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|ת]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)