עריכת הדף "שריפה"

'''שריפה''' היא התפשטות לא מבוקרת של בעירה הנוצרת בדרך כלל באופן טבעי לא מכוון, וגורמת לנזקים גדולים עד שמצליחים להביא לעצירת התפשטות, עד לכיבויה ודעיכתה הסופית, באמצעות כיבוי מוקדי הבעירה.

בעבר, מערכת הובלת המים לא הייתה מפותחת, והבתים היו בנויים מחומרים דליקים כגון עץ, והשימוש באש כמקור חום, היה נפוץ. כתוצאה מכך פרצו שריפות רבות, והם גרמו לנזקים גדולים.

כיום, בכל אזור מיושב ישנה תחנת כיבוי אש, שתפקידה למנוע התפשטותן של שריפות, וצמצום הנזקים שהן מחוללות.

==התייחסות רבותינו נשיאינו לשריפות==
כאשר חסידים [[כתיבה לרבי|כתבו לרבי]] והודיעו על שריפה שאירעה בביתם, עודד אותם הרבי{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/891.htm מכתב מתאריך ח' שבט תשי"א]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3262.htm י' שבט תשט"ו].}}, וציטט להם את דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]: "אחרי שריפה מתעשרים", כשהוא מסביר שסדר ההנהגה האלוקית בעולם הוא על פי סדרן של המידות האלוקיות [[חסד (ספירה)|חסד]], [[גבורה (ספירה)|דין]] ו[[תפארת (ספירה)|רחמים]]. כך שלאחר שמתעוררת מידת הדין על האדם ופוגעת ושורפת את ביתו, מתעוררת לאחר מכן מידת הרחמים, וממשיכה לאדם שפע אלוקי, המתבטא בעשירות ובהרחבה גשמית.

==שריפות אצל רבותינו נשיאינו==
{{ערך מורחב|ערך=[[השריפה הגדולה בליובאוויטש]]}}
השריפה הראשונה שאירעה אצל רבותינו נשיאינו, הייתה כבר בזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תק"ע, שאז נשרפו חלקים רחבים מתורתו וכתב ידו של אדמו"ר הזקן, וביניהם חלק מה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] שלו, '[[ספרן של צדיקים]]'{{הערה|[[ספר התניא]] נקרא בשם 'ספרן של בינונים' הואיל והוא נועד בשביל כלל העם היהודי, שכולם יכולים להתעלות למדריגת בינונים. במקביל לספר זה עמל [[אדמו"ר הזקן]] על כתיבת '[[ספרן של צדיקים]]', שנועד להדריך בעבודת ה' גם את צדיקי הדור.}}, וספרים נוספים{{הערה|1= אצל חסידים מסופר ששריפה זו הייתה קשורה עם פטירתו של [[הסבא משפולי]], ראו מכתב הרבי בזה, [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2853.htm יו"ד מנחם אב תשי"ד].}}.

בשנת [[תקע"ב]], כאשר [[אדמו"ר הזקן]] נטש את [[ליאדי]] בבריחתו מפני נפוליון, לקח עימו את כל חפציו, ולאחר מכן, כשהשיירה עימה נסע כבר הייתה מרחק ניכר מליאדי, חזר לשם בעגלה מהירה, והבעיר את הבית כולו על מנת שלנפוליון (שהיה בעל שליטה בכוחות טומאה רוחניים) לא תהיה אחיזה בשום חפץ ששייך אליו.

בזמנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] אירעה שריפה נוספת ב[[ליובאוויטש]] שהחריבה בתים רבים, ובתוכם את בתיהם של אדמו"ר הצמח צדק ומשפחתו, יחד עם מאות אלפי גליונות של [[תורת הנגלה]] והחסידות בכתב ידו של הצמח צדק.

בשנת [[תרס"ח]] פרצה שריפה ב[[זאל הקטן]] של הישיבה בליובאוויטש, ותלמידי הישיבה שנכחו במקום כיבו אותה לפני שתספיק להתפשט ולגרום נזק ממשי. בעקבות שריפה זו עבר [[אדמו"ר הרש"ב]] לומר חסידות בזאל הגדול{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/5.htm זכרון לבני ישראל, פרק ג'].}}, בשנת [[תרע"ז]] פרצה שוב שריפה, והפעם פגעה בבתיהם של בחורי הישיבה.

לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] שבעקבותיה עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את ה[[עיירה]] ליובאוויטש, פרצה בשנת [[תרפ"א]] שריפה נוספת בעיירה, וכילתה את כל חצר רבותינו נשיאינו.

בשבת פרשת שמות [[תשמ"ג]] אירעה שריפה ב-770, שהרבי התייחס אליה לאחר מכן באופן פומבי וייחס זאת להתרשלות בתיקון מצבו הגשמי של [[מקווה טהרה|מקווה הטהרה]] השכונתי{{הערה|1=הרב שמעון אייזנבך, [https://col.org.il/news/143297 40 שנה לשריפה הגדולה ב-770 שהרעידה וטלטלה את כולנו] {{COL}}}}. ב[[כ' טבת]] [[תשנ"ב]] פרצה שריפה בחדרו של [[לייבל גרונר]] שבבניין המשרדים שליד 770, ובעקבות כך התפלל [[הרבי]] [[מנחה]] ב[[זאל הקטן]] ולא ב[[זאל הגדול]] כהרגלו בקודש{{הערה|[https://col.org.il/news/128584 כשהלהבות פרצו במשרדו של הרב גרונר, והרבי התפלל למעלה] {{חב"ד און ליין}}}}.

==השריפה כמשל==
השריפה משמשת בחסידות כמשל לנושאים רבים ומגוונים, הן בעניני [[עבודת ה']] והן בעניני השפעה ו[[הפצת המעיינות]]:

===שריפת הנר===
{{ערך מורחב|נר (חסידות)}}
על יסוד הפסוק "נר השם נשמת אדם", מובאים בחסידות מספר ביאורים על ההתאמה של חלקי הנר להארת ה[[נשמה]]. לביאור אחד, הנר (הכלי) מורה על ה[[נפש הבהמית]], השמן הוא [[לימוד התורה]] (וקיום המצוות מעשיות), הפתילה היא הגוף (ומצוות מעשיות), והאש היא [[אהבת השם]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/6/502.htm מאמר שבת שובה תרצ"ג].}}.

לביאור אחר, השמן מורה על ה[[יצר הרע]] ו[[נפש הטבעית]], הפתילה היא ה[[נפש האלוקית]] (על ידי [[התבוננות]]), האור הוא האלוקות הבאה על ידי שריפת הנפש הטבעית בהתבוננות של הנפש האלוקית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/10/index.htm ספר המאמרים אדמו"ר הצמח צדק תרט"ו, עמוד קצט].}}.

===הצלה רוחנית===
[[הרבי]] המשיל את מצבו הרוחני הירוד של הדור שלנו למצב של שריפה{{הערה|ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/13/44.htm שיחת ליל ב' אייר תש"י], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1538.htm מכתב הרבי ג' אייר תשי"ב].}}, שכאשר ה[[עיירה]] בוערת ובכל רגע ורגע נשרפים חפצים נוספים, אין זמן לשבת ולתכנן מה להציל קודם ומה להציל לאחר מכן, אלא רצים ומצילים בזריזות את מה שמצליחים להציל ראשון.

במטפאורה זו השתמש הרבי על מנת להסביר מדוע הוא מורה לכל אחד ואחד להתעסק עם השפעה על יהודים אחרים וקירובם ליהדות מבלי להתחשב במצבו הרוחני של האדם עצמו, ולהעדיף פעולות ומעשים על פני עבודה בה מודגש הסדר ההיררכי.

עם זאת הדגיש הרבי, שלמרות שאין להקפיד על הסדר של הצלת [[נשמה|נשמות]] בני ישראל בדור זה, יש להקפיד לנהוג אך ורק על פי כללי התורה, וזאת על מנת למנוע מצב בו משתמשים לכיבוי השריפה עם נפט במקום עם מים, כלומר שבמקום לכבות את השריפה הרוחנית, גורמים להגדיל אותה כאשר לא נוהגים על פי כללי ההלכה{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/18/190.htm שיחת ליל ב' דחג הפסח תשי"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm מכתב י"ט תשרי תשט"ז].}}.

==לקריאה נוספת==
*'''אחרי שריפה מתעשרים''', לקט כתבי קודש, שבועון כפר חב"ד 1899 עמוד 16

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]