עריכת הדף "שריפה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | '''שריפה''' היא התפשטות לא מבוקרת של בעירה הנוצרת בדרך כלל באופן טבעי לא מכוון, וגורמת לנזקים גדולים עד שמצליחים להביא לעצירת התפשטות, עד לכיבויה ודעיכתה הסופית, באמצעות | + | '''שריפה''' היא התפשטות לא מבוקרת של בעירה הנוצרת בדרך כלל באופן טבעי לא מכוון, וגורמת לנזקים גדולים עד שמצליחים להביא לעצירת התפשטות, עד לכיבויה ודעיכתה הסופית, באמצעות שפיכת מים על מוקדי הבעירה. |
− | בעבר, מערכת הובלת המים לא | + | בעבר, מערכת הובלת המים לא היתה מפותחת, והבתים היו בנויים מחומרים דליקים כגון עץ, והשימוש באש כמקור חום, היה נפוץ. כתוצאה מכך פרצו שריפות רבות, והם גרמו לנזקים גדולים. |
כיום, בכל אזור מיושב ישנה תחנת כיבוי אש, שתפקידה למנוע התפשטותן של שריפות, וצמצום הנזקים שהן מחוללות. | כיום, בכל אזור מיושב ישנה תחנת כיבוי אש, שתפקידה למנוע התפשטותן של שריפות, וצמצום הנזקים שהן מחוללות. | ||
+ | |||
==התייחסות רבותינו נשיאינו לשריפות== | ==התייחסות רבותינו נשיאינו לשריפות== | ||
− | כאשר חסידים [[כתיבה לרבי|כתבו לרבי]] והודיעו על שריפה שאירעה בביתם, עודד אותם הרבי{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/891.htm מכתב מתאריך ח' שבט תשי"א]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3262.htm י' שבט תשט"ו].}}, וציטט להם את דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]: "אחרי שריפה מתעשרים", כשהוא מסביר שסדר ההנהגה האלוקית בעולם הוא על פי סדרן של המידות האלוקיות [[ | + | כאשר חסידים [[כתיבה לרבי|כתבו לרבי]] והודיעו על שריפה שאירעה בביתם, עודד אותם הרבי{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/891.htm מכתב מתאריך ח' שבט תשי"א]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3262.htm י' שבט תשט"ו].}}, וציטט להם את דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]: "אחרי שריפה מתעשרים", כשהוא מסביר שסדר ההנהגה האלוקית בעולם הוא על פי סדרן של המידות האלוקיות [[חסד (ספירה)|חסד]], [[גבורה (ספירה)|דין]] ו[[תפארת (ספירה)|רחמים]]. כך שלאחר שמתעוררת מידת הדין על האדם ופוגעת ושורפת את ביתו, מתעוררת לאחר מכן מידת הרחמים, וממשיכה לאדם שפע אלוקי, המתבטא בעשירות ובהרחבה גשמית. |
==שריפות אצל רבותינו נשיאינו== | ==שריפות אצל רבותינו נשיאינו== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[השריפה הגדולה בליובאוויטש]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[השריפה הגדולה בליובאוויטש]]}} | ||
− | השריפה הראשונה שאירעה אצל רבותינו נשיאינו, | + | השריפה הראשונה שאירעה אצל רבותינו נשיאינו, היתה כבר בזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תק"ע, שאז נשרפו חלקים רחבים מתורתו וכתב ידו של אדמו"ר הזקן, וביניהם חלק מה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] שלו, 'ספרן של צדיקים'{{הערה|[[ספר התניא]] נקרא בשם 'ספרן של בינונים' הואיל והוא נועד בשביל כלל העם היהודי, שכולם יכולים להתעלות למדריגת בינונים. במקביל לספר זה עמל אדמו"ר הזקן על כתיבת 'ספרן של צדיקים', שנועד להדריך בעבודת ה' גם את צדיקי הדור.}}, וספרים נוספים{{הערה|1= אצל חסידים מסופר ששריפה זו היתה קשורה עם פטירתו של [[הסבא משפולי]], ראו מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א בזה, [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2853.htm יו"ד מנחם אב תשי"ד].}}. |
− | בשנת [[תקע"ב]], כאשר [[אדמו"ר הזקן]] נטש את [[ליאדי]] בבריחתו מפני נפוליון, לקח עימו את כל חפציו, ולאחר מכן, כשהשיירה עימה נסע כבר הייתה מרחק ניכר מליאדי, חזר לשם בעגלה מהירה, והבעיר את הבית כולו על מנת שלנפוליון (שהיה בעל שליטה בכוחות טומאה רוחניים) לא תהיה אחיזה בשום חפץ ששייך אליו. | + | בשנת [[תקע"ב]], כאשר [[אדמו"ר הזקן]] נטש את [[ליאדי]] בבריחתו מפני נפוליון, לקח עימו את כל חפציו, ולאחר מכן, כשהשיירה עימה נסע כבר הייתה מרחק ניכר מליאדי, חזר לשם בעגלה מהירה, והבעיר את הבית כולו על מנת שלנפוליון (שהיה בעל שליטה בכוחות טומאה רוחניים) לא תהיה אחיזה בשום חפץ ששייך אליו. |
− | בזמנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] אירעה שריפה נוספת ב[[ליובאוויטש]] שהחריבה בתים רבים, ובתוכם את בתיהם של אדמו"ר הצמח צדק ומשפחתו, יחד עם מאות אלפי גליונות של | + | בזמנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] אירעה שריפה נוספת ב[[ליובאוויטש]] שהחריבה בתים רבים, ובתוכם את בתיהם של אדמו"ר הצמח צדק ומשפחתו, יחד עם מאות אלפי גליונות של תורת הנגלה והחסידות בכתב ידו של הצמח צדק. |
בשנת [[תרס"ח]] פרצה שריפה ב[[זאל הקטן]] של הישיבה בליובאוויטש, ותלמידי הישיבה שנכחו במקום כיבו אותה לפני שתספיק להתפשט ולגרום נזק ממשי. בעקבות שריפה זו עבר [[אדמו"ר הרש"ב]] לומר חסידות בזאל הגדול{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/5.htm זכרון לבני ישראל, פרק ג'].}}, בשנת [[תרע"ז]] פרצה שוב שריפה, והפעם פגעה בבתיהם של בחורי הישיבה. | בשנת [[תרס"ח]] פרצה שריפה ב[[זאל הקטן]] של הישיבה בליובאוויטש, ותלמידי הישיבה שנכחו במקום כיבו אותה לפני שתספיק להתפשט ולגרום נזק ממשי. בעקבות שריפה זו עבר [[אדמו"ר הרש"ב]] לומר חסידות בזאל הגדול{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/5.htm זכרון לבני ישראל, פרק ג'].}}, בשנת [[תרע"ז]] פרצה שוב שריפה, והפעם פגעה בבתיהם של בחורי הישיבה. | ||
− | לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] שבעקבותיה עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את | + | לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] שבעקבותיה עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את העיירה ליובאוויטש, פרצה בשנת [[תרפ"א]] שריפה נוספת בעיירה, וכילתה את כל חצר רבותינו נשיאינו. |
− | |||
− | |||
==השריפה כמשל== | ==השריפה כמשל== | ||
שורה 26: | שורה 25: | ||
===שריפת הנר=== | ===שריפת הנר=== | ||
− | {{ | + | {{פסקה חסרה}} |
− | |||
− | |||
− | |||
===הצלה רוחנית=== | ===הצלה רוחנית=== | ||
− | [[הרבי]] המשיל את מצבו הרוחני הירוד של הדור שלנו למצב של שריפה{{הערה|ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/13/44.htm שיחת ליל ב' אייר תש"י], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1538.htm מכתב | + | [[הרבי]] המשיל את מצבו הרוחני הירוד של הדור שלנו למצב של שריפה{{הערה|ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/13/44.htm שיחת ליל ב' אייר תש"י], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1538.htm מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א ג' אייר תשי"ב].}}, שכאשר העיירה בוערת ובכל רגע ורגע נשרפים חפצים נוספים, אין זמן לשבת ולתכנן מה להציל קודם ומה להציל לאחר מכן, אלא רצים ומצילים בזריזות את מה שמצליחים להציל ראשון. |
במטפאורה זו השתמש הרבי על מנת להסביר מדוע הוא מורה לכל אחד ואחד להתעסק עם השפעה על יהודים אחרים וקירובם ליהדות מבלי להתחשב במצבו הרוחני של האדם עצמו, ולהעדיף פעולות ומעשים על פני עבודה בה מודגש הסדר ההיררכי. | במטפאורה זו השתמש הרבי על מנת להסביר מדוע הוא מורה לכל אחד ואחד להתעסק עם השפעה על יהודים אחרים וקירובם ליהדות מבלי להתחשב במצבו הרוחני של האדם עצמו, ולהעדיף פעולות ומעשים על פני עבודה בה מודגש הסדר ההיררכי. | ||
− | עם זאת הדגיש הרבי, שלמרות שאין להקפיד על הסדר של הצלת | + | יחד עם זאת הדגיש הרבי, שלמרות שאין להקפיד על הסדר של הצלת נשמות בני ישראל בדור זה, יש להקפיד לנהוג אך ורק על פי כללי התורה, וזאת על מנת למנוע מצב בו משתמשים לכיבוי השריפה עם נפט במקום עם מים, כלומר שבמקום לכבות את השריפה הרוחנית, גורמים להגדיל אותה כאשר לא נוהגים על פי כללי ההלכה{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/18/190.htm שיחת ליל ב' דחג הפסח תשי"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3834.htm מכתב י"ט תשרי תשט"ז].}}. |
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]' |