עריכת הדף "שניאור (שם)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד [[חסידות חב"ד]] | + | '''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד [[חסידות חב"ד]] אדמו"ר הזקן. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]]. |
==משמעות ומקור השם== | ==משמעות ומקור השם== | ||
| − | + | מקור השם{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} מובא במהרש"ל שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שהמהרש"ל נולד.}} רבי מנחם הציוני "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור."{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}. | |
| − | + | לדעה נוספת מקור השם הוא לא מרבי מנחם הציוני אלא הרבה קודם{{הערה|תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום{{הבהרה|מי אומר את זה? (בדגש על המשפט האחרון)}}. | |
| − | + | אצל [[אדמו"רי חב"ד]] מוזכרת רק הדעה הראשונה{{הערה|[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.}}. | |
| − | |||
| − | אצל [[אדמו"רי חב"ד]] | ||
==שם משפחה== | ==שם משפחה== | ||
| − | השם שניאור משולב בשמות משפחה שונים | + | השם שניאור משולב בשמות משפחה שונים |
* שניאורי - שם משפחת [[אדמו"ר האמצעי]] | * שניאורי - שם משפחת [[אדמו"ר האמצעי]] | ||
* שניאורסון - משפחת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וצאצאיו | * שניאורסון - משפחת [[אדמו"ר הצמח צדק]], וצאצאיו | ||
* ברב"ש - (בן רבי שניאור) מצאצאי האדמו"ר הרב [[שמריה נח שניאורסון]] | * ברב"ש - (בן רבי שניאור) מצאצאי האדמו"ר הרב [[שמריה נח שניאורסון]] | ||
| − | |||
| − | |||
* שניאור - משפחה שאינה חב"דית במקור, אך יש מצאצאי המשפחה חסידי חב"ד | * שניאור - משפחה שאינה חב"דית במקור, אך יש מצאצאי המשפחה חסידי חב"ד | ||
==שמות בני אדם== | ==שמות בני אדם== | ||
{{ערך מורחב|שם}} | {{ערך מורחב|שם}} | ||
| − | שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.}}, שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו{{הערה|לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' | + | שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.}}, שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו{{הערה|לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ’ 134.}}. |
| − | השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.}} ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף{{הערה | + | השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.}} ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן. |
===אדמו"ר הזקן=== | ===אדמו"ר הזקן=== | ||
====שניאור==== | ====שניאור==== | ||
| − | כשהגיעו כתבי ה[[תניא]] לרבי | + | כשהגיעו כתבי ה[[תניא]] לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל{{הערה|1=תלמיד [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריץ']]. לקריאה על תולדותיו בספר [http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=29141 שם ושארית].}} אמר{{הערה|בית רבי ח"א פכ"ה הערה י'.}}: "המחבר ספר הקדוש הזה שמו שניאור רומז לשני בחי' [[אור]]. [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]]. [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]]. גליא וסתים כו'". |
[[אדמו"ר הצ"צ]] כותב{{הערה|הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.}} שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור{{הערה|כמו שניאור שפירושו שני אור.}}. | [[אדמו"ר הצ"צ]] כותב{{הערה|הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.}} שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור{{הערה|כמו שניאור שפירושו שני אור.}}. | ||
| − | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות. | + | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות. |
[[הרבי]] כותב{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 37.}} שהשם המקובל בעולם ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא [[בעל התניא והשו"ע]] וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה{{הערה|הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393. דברי משיח תנש"א ח"ד עמ' 107.}} ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור ה[[תורה#נגלה|נגלה]] ואור ה[[תורה#נסתר|נסתר]], הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד. | [[הרבי]] כותב{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 37.}} שהשם המקובל בעולם ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא [[בעל התניא והשו"ע]] וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה{{הערה|הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393. דברי משיח תנש"א ח"ד עמ' 107.}} ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור ה[[תורה#נגלה|נגלה]] ואור ה[[תורה#נסתר|נסתר]], הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד. | ||
| שורה 37: | שורה 33: | ||
הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - [[יחידה]] שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה{{הערה|לקו"ש חט"ז עמ' 38.}}. | הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - [[יחידה]] שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה{{הערה|לקו"ש חט"ז עמ' 38.}}. | ||
| − | את הסבר זה אמר הרבי{{הערה| | + | את הסבר זה אמר הרבי{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן). |
באחד מביאורי [[הרבי]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=56601 רשימות חוברת א]}} על השם הוא חילק בין אורי - אור עצמי, למאיר - אור להאיר. | באחד מביאורי [[הרבי]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=56601 רשימות חוברת א]}} על השם הוא חילק בין אורי - אור עצמי, למאיר - אור להאיר. | ||
| שורה 46: | שורה 42: | ||
====זלמן==== | ====זלמן==== | ||
| − | השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא | + | השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא כינוי ולשון תרגום של השם שניאור{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}}. |
| − | [[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה| | + | [[הרבי]] מפרש{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}}. |
החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם [[אור אין סוף]]. | החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם [[אור אין סוף]]. | ||
| שורה 58: | שורה 54: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | ||
| − | |||
