הבדלים בין גרסאות בדף "שמש"
(שלום עליכם) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''השמש''' היא משבעת כוכבי הלכת, ואחד מהנבראים הגדולים ביותר שבריאתם נכתבה בפירוש בסדר ששת ימי בראשית. | '''השמש''' היא משבעת כוכבי הלכת, ואחד מהנבראים הגדולים ביותר שבריאתם נכתבה בפירוש בסדר ששת ימי בראשית. | ||
==מהותה== | ==מהותה== | ||
| − | השמש היא בעלת חומר וצורה{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מילה}}. והצורה שבה שהיא בחינת הרוחניות שלו, היא המניעה את גוף השמש ללכת כמה אלפי פרסאות, שהרי גוף השמש שרחבו י"א אלפים פרסאות ובסבוב א' הולך כמה רבבות פרסאות, וכל זאת מתוך רצון להשתחוות לפני ה'{{הערה|שם}}. יש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מה[[מלאכים]].{{ | + | השמש היא בעלת חומר וצורה{{הערה|דרך מצוותיך מצוות מילה}}. והצורה שבה שהיא בחינת הרוחניות שלו, היא המניעה את גוף השמש ללכת כמה אלפי פרסאות, שהרי גוף השמש שרחבו י"א אלפים פרסאות ובסבוב א' הולך כמה רבבות פרסאות, וכל זאת מתוך רצון להשתחוות לפני ה'{{הערה|שם}}. יש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מה[[מלאכים]].{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה.}} |
== גודלה == | == גודלה == | ||
| − | כתב [[הרמב"ם]] שגודלה של השמש, הוא כקס"ז פעמים מגודל כדור הארץ{{ | + | כתב [[הרמב"ם]] שגודלה של השמש, הוא כקס"ז פעמים מגודל כדור הארץ{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ז, על פי פסק [[הרמב"ם]] בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח |
(ודייק יותר בהקדמה לפרוש ה[[משניות]] "קס"ו וג' שמיני פעם"). - הרבי.}}. | (ודייק יותר בהקדמה לפרוש ה[[משניות]] "קס"ו וג' שמיני פעם"). - הרבי.}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ערך הקוטר (Diametre) הנ"ל המובא בספר התכונה דעתה הוא - כמו 110 (ולא קס"ז), אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן מכיון שהשכבות החצוניות ביותר - (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות בתנועת כווץ והתפשטות מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין ורק "רואים" את השפעתן, - ולכן גם קשה לפעמים למודדן. כן אין מביאים בחשבון את Protuberance, אבל לפעמים על כל פנים ראו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהיה אז קוטר השמש | ערך הקוטר (Diametre) הנ"ל המובא בספר התכונה דעתה הוא - כמו 110 (ולא קס"ז), אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן מכיון שהשכבות החצוניות ביותר - (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות בתנועת כווץ והתפשטות מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין ורק "רואים" את השפעתן, - ולכן גם קשה לפעמים למודדן. כן אין מביאים בחשבון את Protuberance, אבל לפעמים על כל פנים ראו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהיה אז קוטר השמש | ||
| − | יותר מן ק"ע פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אחר כך{{ | + | יותר מן ק"ע פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אחר כך{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=4a2edce3-c116-4477-bf39-ec6ee2cf9876&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=176 הרבי, שערי אמונה].}}. |
== המרחק בינה לארץ == | == המרחק בינה לארץ == | ||
| − | על פי חכמינו{{ | + | על פי חכמינו{{הערה|מדרש רבה, ז, י.}}, לפני חטא [[אדם הראשון]] היה קרובה של החמה לארץ בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר. |
== הילוכה == | == הילוכה == | ||
| − | מכיון שאף אנשי המחקר החליטו כי בלתי אפשרי לדעת אם השמש סובבת את הירח או ההפך, ואין זה רק מחוסר מידע, אלא מכיון שכל שני גופים הנמצאים מתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מי מהם נע, אם כן וודאי שאין כל מניעה ללמוד כפשטות הפסוקים - שהשמש סובבת את הארץ{{ | + | מכיון שאף אנשי המחקר החליטו כי בלתי אפשרי לדעת אם השמש סובבת את הירח או ההפך, ואין זה רק מחוסר מידע, אלא מכיון שכל שני גופים הנמצאים מתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מי מהם נע, אם כן וודאי שאין כל מניעה ללמוד כפשטות הפסוקים - שהשמש סובבת את הארץ{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=185 הרבי, שערי אמונה].}}. |
==עניינה על פי חסידות == | ==עניינה על פי חסידות == | ||
גרסה מ־06:41, 24 באוגוסט 2020
השמש היא משבעת כוכבי הלכת, ואחד מהנבראים הגדולים ביותר שבריאתם נכתבה בפירוש בסדר ששת ימי בראשית.
תוכן עניינים
מהותה
השמש היא בעלת חומר וצורה[1]. והצורה שבה שהיא בחינת הרוחניות שלו, היא המניעה את גוף השמש ללכת כמה אלפי פרסאות, שהרי גוף השמש שרחבו י"א אלפים פרסאות ובסבוב א' הולך כמה רבבות פרסאות, וכל זאת מתוך רצון להשתחוות לפני ה'[2]. יש לה דעת יותר מבני אדם ופחות מהמלאכים.[3]
גודלה
כתב הרמב"ם שגודלה של השמש, הוא כקס"ז פעמים מגודל כדור הארץ[4].
יש המקשים, שבספר התכונה כתוב אחרת - 5/4 מליון פעמים ויותר. הרבי השיב על כך, שכמו בשאר הקושיות "המדעיות" מסוג זה - המקשן עם הארץ גם במדה! והתירוץ על כך הוא, הנאמר בתכונה 5/4 מליון ויותר הוא בנוגע לכמות (Volume), ואילו ברמב"ם המדובר על הקוטר.
ערך הקוטר (Diametre) הנ"ל המובא בספר התכונה דעתה הוא - כמו 110 (ולא קס"ז), אלא שמדידת קוטר השמש זו מביאה בחשבון שכבות מסויימות של השמש ולא כולן מכיון שהשכבות החצוניות ביותר - (לפי דעת התוכנים דעתה) משתנות בתנועת כווץ והתפשטות מזמן לזמן במדה גדולה, לא כולן נראות לעין ורק "רואים" את השפעתן, - ולכן גם קשה לפעמים למודדן. כן אין מביאים בחשבון את Protuberance, אבל לפעמים על כל פנים ראו ומדדו שהתפשטו הנ"ל עד כדי כך שהיה אז קוטר השמש יותר מן ק"ע פעמים מקוטר הארץ, ונתכווץ אחר כך[5].
המרחק בינה לארץ
על פי חכמינו[6], לפני חטא אדם הראשון היה קרובה של החמה לארץ בשבעה פעמים יותר קרוב מאשר קרובה העכשווי, ועכשיו היא רחוקה שבעה פעמים יותר מהמרחק ההוא, ולכן גודלה היה נראה יותר.
הילוכה
מכיון שאף אנשי המחקר החליטו כי בלתי אפשרי לדעת אם השמש סובבת את הירח או ההפך, ואין זה רק מחוסר מידע, אלא מכיון שכל שני גופים הנמצאים מתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מי מהם נע, אם כן וודאי שאין כל מניעה ללמוד כפשטות הפסוקים - שהשמש סובבת את הארץ[7].
עניינה על פי חסידות
ראו גם
מקורות
- הרבי מליובאוויטש, בספר שערי אמונה
הערות שוליים
- ↑ דרך מצוותיך מצוות מילה
- ↑ שם
- ↑ רמב"ם הלכות יסודי התורה.
- ↑ שער היחוד והאמונה פ"ז, על פי פסק הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ג ה"ח (ודייק יותר בהקדמה לפרוש המשניות "קס"ו וג' שמיני פעם"). - הרבי.
- ↑ הרבי, שערי אמונה.
- ↑ מדרש רבה, ז, י.
- ↑ הרבי, שערי אמונה.
