|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | [[קובץ:משפחת אסתרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בני ר' גרונם]]הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל גרונם אסתרמן''' (מכונה '''גרונם''', ובכתבי תלמידיו '''רש"ג'''{{הערת שוליים|ב[[רשימות דברים|כתבי]] ר' [[יהודה חיטריק]]: '''רשג"א'''.}}) היה ה[[משפיע]] הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונודע כאחד מגדולי ה[[משפיעים]] אשר העמיד דורות שלימים של [[תמימים]] עובדי ה'.
| + | על מה שכתב "הוא השתדל מאוד שהמשפיע ר' אברהם לנדא יגיע לכהן ברבנות ז'עמבין" וכן"..נתגלגלו לידיו ספרי חב"ד והוא הגה בהם" ועוד יסתכל בספר "כתבי הרש"ג אתרמן" ב(מעין)הקדמה ששם כותב הי' עני מדוכא עד שלא הי' לו פנס ללמוד לאורו והי' לומד לאור הלבנה" ואין כאן המקום והזמן להאריך אלא שיעיין בעניין הזה |
| − | | |
| − | נולד ב[[ז'עמבין]] בשנת [[תרי"ג]]{{הערת שוליים|י"א שנולד בשנת [[תר"כ]], ויש אומרים שנולד עוד לפני שנת [[תרי"ג]].}}, בצעירותו נתגלגלו לידיו [[ספרי חב"ד]] והוא הגה בהם, הוא השתדל מאד שה[[משפיע]] ר' [[אברהם לנדא]] יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה ל[[עיירה]]{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.
| |
| − | | |
| − | ר' גרונם היה למקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.
| |
| − | | |
| − | לאחר חתונתו המשיך להתגורר בז'עמבין והי' ל[[מלמד]].
| |
| − | | |
| − | ==בתומכי תמימים==
| |
| − | | |
| − | עם ייסודה של ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרנ"ז]] מונה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[משפיע]] ראשי בסניף המרכזי - [[תומכי תמימים זעמבין]]. בקיץ [[תר"ס]] עקב [[שריפה]], עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם ל[[קובליץ]], והייוותה את [[תומכי תמימים קובליץ]]. בקיץ [[תרס"א]] חזרו ל[[ליובאוויטש]]. ב[[תרס"ג]] חזרו שוב לז'עמבין, וב[[תרס"ה]] התיישבו באופן סופי ב[[ליובאוויטש]], ור' גרונם החל מכהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|מקור: [[ספר התמימים]] חלק א' בעריכת ר' [[יצחק גנזבורג]]}}.
| |
| − | | |
| − | ==כמשפיע==
| |
| − | | |
| − | ר' שמואל גרונם שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבה, וכל תלמידי' עברו תחת שרביטו. הוא שימש להם כאב, אם, מורה ומחנך. היה מוסר שיעורים מידי שבוע לכל כתה, מתוועד באופן רציף ועוקב בצורה מדוייקת על כל בחור. יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ור' [[יחזקאל פייגין]], שימש כחבר בוועדה הנסתרת של הקבלה לישיבה.
| |
| − | | |
| − | בתחילת עבודתו כמשפיע, העביר [[אדמו"ר הריי"צ]] הוראות כיצד לחנך את הבחורים בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוראות אלו נדפסו מאוחר יותר כ"[[כללי החינוך וההדרכה]]".
| |
| − | | |
| − | ניתן לומר כי ר' שמואל גרונם אסתרמן היה הדמות המרכזית בישיבה.
| |
| − | | |
| − | ==התקשרותו לרבי הרש"ב==
| |
| − | | |
| − | על [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ניתן ללמוד מפתגם החסידים{{הערת שוליים|רשימות רש"ב נאטיק}} כי מעולם לא היה לו רבי חי...{{הערת שוליים|היו כאלו שפקפקו בכך והתנגדו לפתגם זה, אלא שלאחר שנים אומת הפתגם... ראה 'מבוא' לספר [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]].}}.
| |
| − | | |
| − | רש"ג לא חפץ בתחילה ללמד [[מאמר]]י [[אדמו"ר הרש"ב]] אלא מאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]], דבר שהוביל למרמור מצד ה[[תמימים]], לבסוף על פי ציווי ההנהלה החל ללמד גם מאמרי הרש"ב, אלא ששם דגש יותר על מאמרי אדמו"ר המהר"ש{{הערת שוליים|כאשר הגיע ר' [[זלמן משה היצחקי]] ל[[ליובאוויטש]] סירב להיכנס לשיעורי רש"ג. [[הרבי הרש"ב]] שאלו מדוע, והוא ענה: "כיוון שהוא אינו מקושר לרבי". [[אדמו"ר הרש"ב]] חייך ופטרו לשלום...-[[אנשים חסידים היו]].}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | | |
| − | ==פטירתו==
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תרע"ט]] עקרה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]], ור' גרונם החל לשאת בתואר - [[משפיע]] דישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].
| |
| − | עקב הרעב הקשה ששרר ב[[רוסיה]] אז{{הערת שוליים|עקב [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[המהפיכה הקומוניסטית]].}} החל לחוש ברע, ובאמצע שנת [[תרפ"א]] התמוטט לפתע, ונפטר{{הערת שוליים|[[זכרון לבני ישראל]] פ"ז.}}.
| |
| − | | |
| − | [[אדמו"ר הריי"צ]] סבל אז מטיפוס, וכאשר הגיע ל[[רוסטוב]] הידיעה הסתירו אותה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] מחשש לבריאותו. רק לאחר כשלושה חודשים הודיעו לו על הפטירה.
| |
| − | | |
| − | הרבי פרץ בבכי ואמר: "גרונם היה חסיד אמיתי". במשך מספר חודשים קשה היה לו להינחם על האסון{{הערת שוליים|ראה [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]], רשימת הזכרונות פרק 'שנת [[תרפ"א]] '.}}
| |
| − | | |
| − | ==ביאוריו וסיפוריו==
| |
| − | | |
| − | ===ביאוריו===
| |
| − | | |
| − | במשך השנים מסר ר' גרונם עשרות שיעורים ב[[חסידות]], ביחוד ב[[ספר התניא]] ובמאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]]. רבים מתלמידיו רשמו את ביאוריו{{הערת שוליים|ביאוריו על ה[[תניא]] - חלקם נלקטו לתוך [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] (על ידי הרב [[יהושע קארף]]), חלק גדול נמצא ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת [[תשס"ז]].) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב [[שמואל לויטין]] (נאסף ב[[ניצוצי אור]]), הרב [[שאול דובער זיסלין]] והרב [[שמואל נוטיק]]. בודדים משיעוריו ב[[מאמר]]ים נאספו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.}}.
| |
| − | | |
| − | ביאוריו מתאפיינים בעמקות וברחבות, תוך דיוק בכל פסיק ותג של [[ספר התניא]], הוא מרבה לקשר את הנאמר בספר לספרי [[חסידות]] אחרים, בעיקר לספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. {{הערת שוליים|לעומת ביאורי [[ר' שילם]] קוראטין המקושרים בדרך-כלל ל[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי|תורת הרבי האמצעי]], וביחוד ל[[אמרי בינה]], וראה גם כן בספר [[זכרון לבני ישראל]].}}.
| |
| − | | |
| − | ===סיפוריו===
| |
| − | | |
| − | בניגוד{{הערת שוליים| ראה בהרחבה בספר [[זכרונותי (ששונקין)|זכרונותי]] לרב [[נחום שמריהו ששונקין]].}} לר' [[מיכאל בלינער]] - [[התוועדות|התוועדויותיו]] של ר' גרונם היו מלאות ועמוסות ב[[סיפור|סיפורי]] [[חסיד]]ים מן העבר, סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]] ועל [[חסיד]]ים גדולים, סיפורי צדיקים ואמרו.
| |
| − | | |
| − | רוב הסיפורים שמע ר' גרונם מפי ר' [[אברהם לנדא]] מז'עמבין, חלקם ששמע מאחרים ומיעוטם ראה בעצמו.
| |
| − | | |
| − | סיפוריו הפכו לנכסי צאן ברזל בסיפורת החב"דית. בהערכה זהירה אפשר לומר, כי קרוב לשישים וחמשה אחוז (ואף יותר) מהסיפורים החב"דיים שאירעו בין תקופת [[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] מקורם בר' גרונם.
| |
| − | | |
| − | סיפוריו ואמרותיו נלקטו בסדרת 'רשימות' ו'[[רמ"ח אותיות]]', שיו"ל על ידי '[[קה"ת]]' ו[[מרחפת]].{{הערת שוליים|על רושמי הסיפורים וכו' - ראה להלן.}}
| |
| − | | |
| − | ==בניו==
| |
| − | | |
| − | *השמש ר' יצחק אייזיק{{הערת שוליים|מ[[מוסקבה]], נפטר [[תשכ"ג]].}}
| |
| − | | |
| − | *השוחט ר' בערל.
| |
| − | | |
| − | *ר' מאיר.
| |
| − | | |
| − | *ר' אפרים.
| |
| − | * בתו נרצחה בעיר גומיל בידי הנאצים בעת מלחמת העולם השנייה.
| |
| − | | |
| − | ==תלמידיו==
| |
| − | | |
| − | *הרב [[חיים שאול ברוק]]
| |
| − | | |
| − | *הרב [[משה אקסלרוד]]
| |
| − | | |
| − | *הרב [[שמואל לויטין]]
| |
| − | | |
| − | *הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]
| |
| − | | |
| − | *הרב [[נחום גולדשמיד]]{{הערת שוליים|במספר מקומות מופיע שלמד אצל ר' גרונם, ויש הטוענים שמעולם לא למד בליובאוויטש.}}
| |
| − | | |
| − | ===רושמי סיפורים===
| |
| − | | |
| − | *ר' [[רפאל נחמן כהן]] - בספרו [[שמועות וסיפורים]]
| |
| − | | |
| − | *ר' [[חיים מרדכי פרלוב]] - בספרו [[ליקוטי סיפורים]]
| |
| − | | |
| − | *ר' [[אלכסנדר סנדר יודסין]] - בספרו [[הלקח והליבוב]] ח"ב.
| |
| − | | |
| − | *ר' [[יהודה חיטריק]] - בספרו [[רשימות דברים]]
| |
| − | | |
| − | *ר' [[בצלאל וילשנסקי]].
| |
| − | | |
| − | *ר' [[שמואל נוטיק]].
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | *[http://www.shturem.net/images/news/53206_news_02122011_8301.pdf הקונטרס '''רמ"ח אותיות''' ובו סיפורי חסידים שנרשמו מפיו] - תשורה לחתונת ר' ישראל אריה לייב רבינוביץ עם בתו של ר' [[מנחם מענדל מני וולף]], [[כסלו]] [[תשע"ב]], עמוד 191 ואילך {{שטורעם}}
| |
| − | | |
| − | *[http://www.col.org.il/pics/inbox/7091791_6263195.pdf לקט מביאורי ר' גרונם על התניא] {{COL}}
| |
| − | | |
| − | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=40361 משפחת ר' גרונם]
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | {{מיון רגיל:אסתרמן, שמואל גרונם}}
| |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
| |
| − | [[קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה]]
| |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
| |
| − | [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
| |
| − | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
| |
