עריכת הדף "שלושת ימי ההגבלה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | '''שלושת ימי ההגבלה''' הינם שלושת הימים שלפני [[מתן תורה]] ([[חג השבועות]]), בהם הכינו [[בני ישראל]] את עצמם לקבלת ה[[תורה]] ב[[הר סיני]]. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" - על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב{{ | + | '''שלושת ימי ההגבלה''' הינם שלושת הימים שלפני [[מתן תורה]] ([[חג השבועות]]), בהם הכינו [[בני ישראל]] את עצמם לקבלת ה[[תורה]] ב[[הר סיני]]. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" - על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב{{הערת שוליים|[[שמות]] י"ט, י"א-י"ב}}" כיום חלים ימים אלה בתאריכים ג' - ה' בחודש [[סיון]], והם קרויים גם כן 'ימי ההגבלה', על שם ימים אלו בעבר. (אף שאין נוהגים בהם האיסורים שנהגו בעבר) |
− | ביום [[ג' בסיון]] בשנה שבה [[יציאת מצרים|יצאו]] בני ישראל ממצרים, ציווה [[הקב"ה]] את [[משה]] להכין את בני ישראל לקבלת התורה "וַיֹּאמֶר | + | ביום [[ג' בסיון]] בשנה שבה [[יציאת מצרים|יצאו]] בני ישראל ממצרים, ציווה [[הקב"ה]] את [[משה]] להכין את בני ישראל לקבלת התורה "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי{{הערת שוליים|[[שמות]] י"ט, י'-י"א}}", וכן ציווה את משה שיגביל את העם מלהתקרב להר סיני בימים אלו. וכן ציווים נוספים על מנת שיהיו טהורים לקבלת התורה. |
==מנהגי חב"ד בימים אלו== | ==מנהגי חב"ד בימים אלו== | ||
בימים אלו אין אומרים [[תחנון]]. | בימים אלו אין אומרים [[תחנון]]. | ||
− | כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא | + | כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא היתה רוח [[אדמו"ר הרש"ב]] נוחה מזה{{הערת שוליים|לוח '[[היום יום]]' עמ' נט}}. אך כשחל ערב חג-השבועות ב[[שבת]], נהגו ב[[ליובאוויטש]] להסתפר בערב שבת{{הערת שוליים|[[שבח המועדים]] עמ' 236}}. |
− | כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו{{ | + | כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו{{הערת שוליים|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}: |
− | "בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל [[ישיבה]] וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, [[אהבת רעים]], לקבוע זמן ללמוד ספרי [[מוסר]], לקבוע זמני [[התוועדות]] אשר איש את רעהו ידברו בקנין [[יראת שמים]] ו[[מדות]] טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד | + | "בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל [[ישיבה]] וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, [[אהבת רעים]], לקבוע זמן ללמוד ספרי [[מוסר]], לקבוע זמני [[התוועדות]] אשר איש את רעהו ידברו בקנין [[יראת שמים]] ו[[מדות]] טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד בחדרים וישיבות". |
− | מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, [[הרבי]] מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה | + | מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, [[הרבי]] מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה למ"ת צריכה להיות הדגשה מיוחדת בנוגע לפעולה והתעסקות עם ילדים וילדות לפני ברמצוה ובתמצוה. כלומר, נוסף על הפעולה וההתעסקות עם ילדי ישראל הקטנים במשך כל השנה כולה{{הערת שוליים|התוודעויות [[תשמ"ו]] עמ' 409}}". |
==הלימוד מימי ההגבלה== | ==הלימוד מימי ההגבלה== | ||
− | "על-פי הסדר שהיה ב[[מתן תורה]] נהגו גם החסידים בבואם להתקרב לעבודת ה': תחילה היו מקבלים עליהם הגבלות מסויימות, כמו להימנע מענייני העולם שמשתוקקים אליהם מאוד. הגבלות אלה הן תחילת ויסוד העבודה"{{ | + | "על-פי הסדר שהיה ב[[מתן תורה]] נהגו גם החסידים בבואם להתקרב לעבודת ה': תחילה היו מקבלים עליהם הגבלות מסויימות, כמו להימנע מענייני העולם שמשתוקקים אליהם מאוד. הגבלות אלה הן תחילת ויסוד העבודה"{{הערת שוליים|מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]]}}. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | + | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | |
− | [[קטגוריה: |