עריכת הדף "שיחה:המלך בשדה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף זה הוא דף שיחה ויש לשמור בו על כללי דרך ארץ שקדמה לתורה, ועל הנהגתו של חסיד. בסוף כל הודעה נהוג לחתום על ידי ארבעה טילדות (~~~~), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון: 
(מופיע מעל חלונית העריכה).
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
== מעלת הירידה (עריכה לפני הכנסה לגוף הערך) == | == מעלת הירידה (עריכה לפני הכנסה לגוף הערך) == | ||
| − | + | ||
| + | מלשון המשל משמע שהימצאותו של המלך בשדה היא לכתחילה שאינו כותב ש"המלך '''יוצא''' לשדה" אלא "קודם בואו לעיר" אף שלכאורה בנמשל הרי המלך נמצא כל העת למעלה (בהיכל מלכותו) ורק בחודש אלול יוצא? | ||
:והביאור בזה, | :והביאור בזה, | ||
| − | הן אמת שמציאותו של המלך מצד עצמו הוא בהיכל מלכותו - בעולמות עליונים שם מאיר גילוי אורו (שבהיכל מלכותו המלך הוא לבוש | + | הן אמת שמציאותו של המלך מצד עצמו הוא בהיכל מלכותו - בעולמות עליונים שם מאיר גילוי אורו (שבהיכל מלכותו המלך הוא לבוש ו'מאיר' בכל הדר תפארתו). אולם מצד כוונת ה[[עצמות]] שהוא למעלה מגדר גילוי והעלם ולמעלה מכל תואר (גם מתוארים וגילויים של כתר מלכות ולבושיו והדר יופיו ותפארתו) עיקר הכוונה והתענוג הוא דווקא במעשה התחתונים ותשובתם. ואדרבה, זו היא הסיבה שעוזב את היכל מלכותו ויורד לשדה כי שם עיקר התענוג. (ואם כן אף שמצד ה'גילויים' ה'אור' הרי היציאה לשדה היא ירידה מצד ה'עצמות' אדרבה שם הוא נמצא כי שם עיקר תענוגו וכוונתו).{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1344.}} |
:ולהוסיף | :ולהוסיף | ||
