עריכת הדף "שידוך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | ה'''שידוך''' הינו אחד השלבים המוקדמים בתהליך ה[[חתונה]], והוא כולל חיפוש התאמה בין בני זוג פוטנציאליים, פגישות ובירורים, ועד להשלמת תהליך השידוך בהחלטה שאכן בני הזוג מתאימים וציון ההחלטה בחגיגה קטנה דוגמת [[לחיים (חתונה)|לחיים]] או [[ווארט]]. | |
− | ה'''שידוך''' הינו אחד השלבים המוקדמים בתהליך ה[[חתונה]], והוא כולל חיפוש התאמה בין בני זוג פוטנציאליים, פגישות ובירורים, ועד להשלמת תהליך השידוך בהחלטה שאכן בני הזוג מתאימים וציון ההחלטה בחגיגה קטנה דוגמת [[ | ||
מטרת השידוך הינה להוסיף ב[[צניעות]] של תהליך מציאת הזיווג, והוא נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא בקשר יזום ישיר של החתן והכלה. | מטרת השידוך הינה להוסיף ב[[צניעות]] של תהליך מציאת הזיווג, והוא נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא בקשר יזום ישיר של החתן והכלה. | ||
שורה 6: | שורה 5: | ||
לשדכן או לשדכנית חלק חשוב בתהליך החתונה ונהוג לשלם להם ביד רחבה, ולזקוף להם את הזכות בהקמת הבית. | לשדכן או לשדכנית חלק חשוב בתהליך החתונה ונהוג לשלם להם ביד רחבה, ולזקוף להם את הזכות בהקמת הבית. | ||
− | + | ==בצניעות ובמרץ== | |
− | + | ||
חיפוש ה"שידוך" צריך להיות מתוך צניעות, בדרכי תורה ויראת שמים – על ידי שדכן טוב, או ידידים וכדומה{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד כג. חלק יג, עמוד סח.}}. | חיפוש ה"שידוך" צריך להיות מתוך צניעות, בדרכי תורה ויראת שמים – על ידי שדכן טוב, או ידידים וכדומה{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד כג. חלק יג, עמוד סח.}}. | ||
שורה 22: | שורה 21: | ||
נוהגים לעשות בדיקת "דור ישרים" קודם השידוך בכדי לוודא שהילדים יצאו בריאים. | נוהגים לעשות בדיקת "דור ישרים" קודם השידוך בכדי לוודא שהילדים יצאו בריאים. | ||
− | === | + | ==אח או אחות צעירים לפני המבוגרים== |
− | |||
− | + | שידוך אח צעיר לפני אחיו המבוגר, או אחות צעירה לפני אחותה המבוגרת אפשריים אם האח או האחות המבוגרים הסכימו ומחלו מחילה גמורה, בלב שלם, לאח או לאחות הצעירים, ומה טוב שהמחילה תהיה בכתב או בפני עדים{{הערה|אגרות קודש חלק טו, עמוד קסב, עמוד שכו. חלק ד, עמוד קצז.}}. | |
− | + | בכל־זאת, כשהשתדך הצעיר לפני המבוגר (או הצעירה לפני המבוגרת), כדאי א. לדחות ככל־האפשר את מועד החתונה, שמא המבוגר ישתדך בינתיים, ב. ההורים ישלישו סכום כסף עבור הוצאות חתונת המבוגר{{הערה|ראה שם.}}. | |
− | + | שידוך אחות צעירה לפני אחיה אפשרי, שכן האחים והאחיות הם שני תורים נפרדים להשתדך, והם אינם תלויים זה בזה{{הערה|דברי כ"ק אדמו"ר ביחידות לא' מאנ"ש. ובאגרות קודש חלק יא עמוד רמא כתוב שהאח המבוגר ימחול לאחותו בפני שלושה מישראל, ושישלישו סכום כסף לחתונת האח המבוגר.}}. | |
− | + | ==שידוך עם בת כהן== | |
− | + | מותר לישראל להשתדך עם בת כהן, אולם על החתן להיות בקי לפחות בתוכן אחת המסכתות הקטנות שבש"ס{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 462.}}. | |
− | + | ==סגולות לשידוך הגון== | |
− | + | 1. לימוד התורה, ובמיוחד תורת החסידות{{הערה|ראה קונטרס "שמחת עולם"(קה"ת, תשנ"ד, לאופר), עמוד 23 ובהנסמן שם.}}. | |
− | |||
− | |||
− | + | 2. נתינת צדקה, ובמיוחד במספר 18 (חי). | |
− | + | 3. בדיקת התפילין והמזוזות. | |
− | + | 4. החלטה תקיפה לבנות בית נאמן על יסודי התורה והמצוות. | |
− | + | 5. להיות בשמחה ובבטחון גמור בהקב"ה שימצא את זיווגו, ולא להיות שרוי בעצבות או בייאוש ונפילת הרוח. | |
− | + | ==העיקר והטפל== | |
− | + | הנישואין הינם מאורע עיקרי ומרכזי בחיי האדם, מאורע המטביע את חותמו על כל מהלך החיים, ולכן: | |
− | + | יש להחליט על השידוך במתינות וביישוב הדעת, ולא בחיפזון{{הערה|אגרות קודש חלק ד, עמוד רעב.}}. | |
− | + | גורם חשוב בהחלטה על השידוך הוא משיכת הלב. כלומר, שלא די בהבנת והסכמת השכל שהשידוך הוא טוב ומתאים לו, אלא צריך שתהיה גם נטיית ומשיכת הלב, או לכל הפחות הערכה שבהמשך הזמן יהיה משיכת הלב{{הערה|אגרות קודש חלק טז, עמוד שו. שמחת עולם עמוד 22.}}. | |
− | |||
− | |||
− | + | כאשר ישנם גורמים שונים המפעילים לחץ להסכים להצעת השידוך, כמו צער ועגמת נפש של ההורים וכדומה, גורמים אלו אינם צריכים להוות משקל מכריע בהחלטה על השידוך. כאשר אין נטייה בלב, ועל־אחת־כמה־וכמה כשאין הבנה והסכמה בשכל – אין להענות בחיוב להצעת השידוך{{הערה|ראה שם.}}. | |
− | + | לפני ההחלטה על השידוך צריכה להיות החלטה תקיפה ואיתנה של שני הצדדים – לבנות בית נאמן על יסודות התורה והמצוות{{הערה|אגרות קודש חלק יג, עמוד תסו.}}. | |
− | + | אין לעכב שידוך בגלל בעיות כלכליות, כמו מציאת פרנסה, או דירה, אלא צריך להיות בבטחון גמור בהקב"ה שיעזור לו למצוא דירה ופרנסה בשפע ובהרחבה{{הערה|שמחת עולם עמוד 33. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 466. ועוד.}}. | |
− | === | + | ==עצת הורים וידידים== |
− | |||
− | + | לפני ההחלטה על השידוך יש להתייעץ עם ההורים, או קרובי משפחה ו[[ידידים מבינים]]{{הערה|שמחת עולם עמוד 22 ובהנסמן שם.}}. | |
− | + | במקרה שהבחור או הבחורה נמצאים רחוק מהוריהם, מעבר לים וכדומה, לא כדאי שהם יחליטו לבדם ללא התייעצות עם הוריהם, אלא רצוי שאחד ההורים יסע לשם על מנת לסייע בהחלטה על השידוך{{הערה|אגרות קודש חלק כג, עמוד קיג.}}. | |
− | |||
− | + | רצוי שלא יהיו הפרשי גיל גדולים בין החתן לכלה{{הערה|אגרות קודש חלק ז, עמוד קפד.}}, אך אין מניעה שהכלה תהיה גדולה מהחתן{{הערה|כך היה גם בנישואי הרבי והרבנית, כשהרבנית גדולה מהרבי כמעט בשנה.}}. | |
− | + | כאשר ישנם שמועות על התנהגות לא טובה של המשודך בשנים עברו, צריך לדעת שעיקר הדגש בהחלטה על השידוך הוא המצב הנוכחי שבהווה וההחלטה התקיפה בנוגע לעתיד, ולא העבר{{הערה|אגרות קודש חלק יב, עמוד שפה.}}. | |
− | + | ההחלטה על השידוך צריכה להיות של השכל והלב, ואין לעשות כל מיני חישובים וגימטריות של שמות וכדומה – כי אין לזה שום משמעות אמיתית. כמו כן – אין להחליט על שידוך על ידי הטלת גורל{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד קצח. חלק יז, עמוד פד.}}. | |
− | |||
− | + | אין חשש להתחתן עם קרובי משפחה, ואפילו בני דודים יכולים להתחתן זה עם זה{{הערה|אגרות קודש חלק כ, עמוד סח. אראנו נפלאות ע' 113.}}. | |
− | + | אין כל מניעה שהחתן והכלה יהיו מעדה ומוצא שונה, כמו אשכנזים וספרדים וכדומה{{הערה|אגרות קודש חלק יג; עמוד קפז.}}. | |
− | + | כאשר שם החתן וחמיו שווים, או שם הכלה וחמותה שווים – יוסיפו שם לאחד מהם. והוספת השם צריכה להיות לפני פירסום השידוך ברבים{{הערה|ראה שערי הלכה ומנהג, חלק ד, עמוד פה – פט.}}. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | === | + | ==מזל טוב== |
− | |||
− | + | מנהג חסידים שלאחר הסכמת החתן והכלה להשתדך – פונים בבקשת ברכה והסכמה מ[[הרבי]], כיום ע"י [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]{{הערה|"אין לו להישען כלל לא על בינת עצמו, ולא על השדכן ולא על הרופא ולא על הסרסור, שאין כל אלו אלא ענינים מסופקים, ויש לו דרך ודאית לפתור את ספקותיו . . לשאול את פי הרבי". אגרות קודש חלק ג' עמוד נד.}}. | |
− | |||
− | מנהג חסידים שלאחר הסכמת החתן והכלה להשתדך – פונים בבקשת ברכה והסכמה מ[[הרבי]], | ||
לאחר קבלת "ברכה והסכמה" מהרבי, מפרסמים את השידוך ברבים, ומאחלים מזל טוב. | לאחר קבלת "ברכה והסכמה" מהרבי, מפרסמים את השידוך ברבים, ומאחלים מזל טוב. | ||
− | הביטוי הנכון שיש לקרוא לחתן ולכלה הוא – "השתדכו", או "באו בקשרי השידוכים", ולא "התארסו", שכן "אירוסין" משמעותם "קידושין" והם נעשים רק בעת החתונה, ואילו לפני החתונה החתן והכלה הינם רק משודכים ולא מאורסים{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט ועוד | + | הביטוי הנכון שיש לקרוא לחתן ולכלה הוא – "השתדכו", או "באו בקשרי השידוכים", ולא "התארסו", שכן "אירוסין" משמעותם "קידושין" והם נעשים רק בעת החתונה, ואילו לפני החתונה החתן והכלה הינם רק משודכים ולא מאורסים{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד. עם זאת רבותינו נשיאינו השתמשו מספר פעמים בביטוי 'אירוסין' גם בנוגע לשידוך (לדוגמא: [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolpe-Neparstik%20-%20Teves%2019%2C%205779.pdf |
− | + | עמוד 36 בתשורה]).}}. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{חתונה}} | {{חתונה}} |