הבדלים בין גרסאות בדף "שבת סליחות"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | '''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע הסליחות. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה. | ||
==שחרית== | ==שחרית== | ||
| − | גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים<ref>ספר-המנהגים עמ' 30.</ref>, אף-על-פי שאין מברכין את החודש<ref>לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סי' תקפ"א סעיף מז.</ref>. | + | גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים<ref>ספר-המנהגים עמ' 30.</ref>, אף-על-פי שאין מברכין את החודש<ref>לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סי' תקפ"א סעיף מז.</ref>. אין מברכים את החודש. |
| − | + | [[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה<ref>ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)</ref>. | |
| − | |||
| − | הבעש"ט אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה<ref>ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)</ref>. | ||
אומרים 'אב הרחמים'<ref>'התוועדויות' תש"נ ח"ד עמ' 299</ref>. | אומרים 'אב הרחמים'<ref>'התוועדויות' תש"נ ח"ד עמ' 299</ref>. | ||
==צדקה== | ==צדקה== | ||
| − | בשבת שלפני ראש-השנה – יש<ref>'התוועדויות' תשמ"ח ח"ד עמ' 376</ref> להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי צדקה דמאכל ומשקה [ | + | בשבת שלפני ראש-השנה – יש<ref>'התוועדויות' תשמ"ח ח"ד עמ' 376</ref> להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי [[צדקה ]]דמאכל ומשקה ([[לחיים]]) או על-ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר – קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!<ref> סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות</ref>) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר<ref> סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות</ref>]. |
==סעודה והתוועדות== | ==סעודה והתוועדות== | ||
לאחרי התפילה – התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות<ref> 'התוועדויות' תשי"א ח"ב עמ' 327, תשמ"ב ח"ד עמ' 2253, תשמ"ג ח"ד עמ' 2045 ועוד</ref>, ואף במוצאי-שבת-קודש – כהכנה לאמירת הסליחות. | לאחרי התפילה – התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות<ref> 'התוועדויות' תשי"א ח"ב עמ' 327, תשמ"ב ח"ד עמ' 2253, תשמ"ג ח"ד עמ' 2045 ועוד</ref>, ואף במוצאי-שבת-קודש – כהכנה לאמירת הסליחות. | ||
| − | סעודת | + | סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היתה שונה מסעודות הש״ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד׳<ref>לקוטי דיבורים, עמ׳ 233</ref>. |
==הלבושים== | ==הלבושים== | ||
| − | + | [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול<ref>מהרה״ח ר׳ רפאל הכהן ע"ה</ref>. | |
==שעת אמירת הסליחות== | ==שעת אמירת הסליחות== | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
==מקורות== | ==מקורות== | ||
<references/> | <references/> | ||
| − | |||
{{אוצר מנהגי חב"ד}} | {{אוצר מנהגי חב"ד}} | ||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | ||
גרסה מ־01:53, 20 במאי 2011
שבת סליחות הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע הסליחות. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.
תוכן עניינים
שחרית
גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים[1], אף-על-פי שאין מברכין את החודש[2]. אין מברכים את החודש.
הבעש"ט אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה[3].
אומרים 'אב הרחמים'[4].
צדקה
בשבת שלפני ראש-השנה – יש[5] להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי צדקה דמאכל ומשקה (לחיים) או על-ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה לימוד תורה, ועוד וגם זה עיקר – קבלת החלטה טובה (כולל הסכום![6]) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר[7]].
סעודה והתוועדות
לאחרי התפילה – התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות[8], ואף במוצאי-שבת-קודש – כהכנה לאמירת הסליחות.
סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של אדמו"ר מוהרש"ב היתה שונה מסעודות הש״ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד׳[9].
הלבושים
אדמו"ר מוהרש"ב היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול[10].
שעת אמירת הסליחות
סליחות הראשונות — מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה[11].
מקורות
- ↑ ספר-המנהגים עמ' 30.
- ↑ לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סי' תקפ"א סעיף מז.
- ↑ ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)
- ↑ 'התוועדויות' תש"נ ח"ד עמ' 299
- ↑ 'התוועדויות' תשמ"ח ח"ד עמ' 376
- ↑ סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות
- ↑ סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות
- ↑ 'התוועדויות' תשי"א ח"ב עמ' 327, תשמ"ב ח"ד עמ' 2253, תשמ"ג ח"ד עמ' 2045 ועוד
- ↑ לקוטי דיבורים, עמ׳ 233
- ↑ מהרה״ח ר׳ רפאל הכהן ע"ה
- ↑ ס׳ המנהגים
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
