עריכת הדף "שבת הגדול"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | '''שבת הגדול''' היא השבת שלפני [[חג הפסח]]. וישנם שמכנים כך גם את השבת שלפני [[חג השבועות]] ו[[ראש השנה]]{{ | + | '''שבת הגדול''' היא השבת שלפני [[חג הפסח]]. וישנם שמכנים כך גם את השבת שלפני [[חג השבועות]] ו[[ראש השנה]]{{מקור|1=כתר שם טוב ח"ג, וגם היה מצויין מחזור ישן}}, ומבואר כי שמם של שבתות אלו נגרר בעקבות שמו של השבת שלפני הפסח{{מקור}}. |
==שם השבת== | ==שם השבת== | ||
− | + | שבת הגדול נקראת כך מפני שנעשה בה נס גדול{{הערה|1=תוספות דיבור המתחיל "ואותו" מסכת שבת פז, ב. טור ושולחן ערוך סימן תל.}}. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | === מנהגי השבת === | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | = | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
* '''דרשת שבת הגדול''' - נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו, והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם [[הלכה|המעשה אשר יעשון]].{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר תכט, ב-ג}}. | * '''דרשת שבת הגדול''' - נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו, והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם [[הלכה|המעשה אשר יעשון]].{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר תכט, ב-ג}}. | ||
שורה 34: | שורה 11: | ||
ומקור הדברים הוא במה ששמע [[הרבי]] מחותנו [[אדמו"ר מוהריי"צ]] (ב[[פאריז]], ב' [[ניסן]] תרח"צ), והוא לו ב'[[רשימות]]': אין אומרים "וערבה", רק כשחל ערב-פסח בש"ק. אבל ב[[יחידות]] אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכהאי גוונא)}}. | ומקור הדברים הוא במה ששמע [[הרבי]] מחותנו [[אדמו"ר מוהריי"צ]] (ב[[פאריז]], ב' [[ניסן]] תרח"צ), והוא לו ב'[[רשימות]]': אין אומרים "וערבה", רק כשחל ערב-פסח בש"ק. אבל ב[[יחידות]] אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכהאי גוונא)}}. | ||
− | * '''אמירת עבדים היינו''' - בשבת הגדול אחר [[מנחה]] אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז | + | * '''אמירת עבדים היינו''' - בשבת הגדול אחר [[מנחה]] אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת ה[[גאולה]] והנסים {{הערה|1=שו"ע ס"ס ת"ל}} וכן נוהגים (ודלא כמו שאיתא בשער הכולל). |
− | :בשבת-הגדול אחר [[מנחה]] אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז | + | :בשבת-הגדול אחר [[מנחה]] אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר תל, ב}}. וכן נוהגים{{הערה|1=ספר המנהגים}}. ואפילו שבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו"{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר, שם}}. |
:ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע אדמו"ר]] כתוב בשם ה[[רמ"א]] שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול ב[[מנחה]] "עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול". גם בפרי עץ חיים ו[[משנת חסידים]] ו[[סידור האריז"ל]] ליתא. | :ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע אדמו"ר]] כתוב בשם ה[[רמ"א]] שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול ב[[מנחה]] "עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול". גם בפרי עץ חיים ו[[משנת חסידים]] ו[[סידור האריז"ל]] ליתא. | ||
− | :דעת [[אדמו"ר מוהרש"ב]] לא | + | :דעת [[אדמו"ר מוהרש"ב]] לא היתה נוחה מדיוק זה, ודעתו היתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה{{הערה|1=ראה בקטע הבא}}. כך נקבע בספר המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים{{הערה|1=[[התמים]], ג, עמ' כד}}. |
− | |||
− | |||
− | * '''אמירת "ויהי נועם"''' - אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.{{הערה|1=כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא: אצל רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בספר [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], שכן נהגו בליובאוויץ. | + | * '''אמירת "ויהי נועם"''' - אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.{{הערה|1=כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא: אצל רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ זי"ע, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בספר [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], שכן נהגו בליובאוויץ. |
:ובספר "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"[[אוצר מנהגי חב"ד]]" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סימן רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "[[כולל חב"ד]]" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).}} | :ובספר "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"[[אוצר מנהגי חב"ד]]" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סימן רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "[[כולל חב"ד]]" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).}} | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
− | |||
− | |||
*[http://chabadlibrary.org/books/index.htm אוצר מנהגי חב"ד] | *[http://chabadlibrary.org/books/index.htm אוצר מנהגי חב"ד] | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hgshp/2&search=%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C לקוטי טעמים ומנהגים] | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hgshp/2&search=%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C לקוטי טעמים ומנהגים] | ||
שורה 58: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | ||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||
− |