עריכת הדף "רפאל כדיר צבאן"

{{דמות
|שם=רבי רפאל כדיר צבאן
|תמונה=[[קובץ:רפאל כדיר צבאן.JPG|ללא מסגרת|שמאל|250px|כיתוב תמונה]]
|כינוי=הרב צבאן
|תיאור=רב בג'רבה וב[[ארץ ישראל]]
|תאריך לידה=[[א' בטבת]] [[תר"ע]]
|מקום לידה=ג'רבא, טוניס
|תאריך פטירה=[[ד' בכסלו]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=[[נתיבות]]
|מקום פעילות=ג'רבה ונתיבות
|תפקידים נוספים=חבר מועצת הרבנות הראשית
|רבותיו=רבי רחמים חי חויתה הכהן
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[רפאל כדיר צבאן#ספריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=עדת טוניס
}}
הרב '''רפאל כדיר צבאן''' היה [[רב]] בעיר בג'רבה שב[[טוניס]] ולאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] שימש כרב בעיר [[נתיבות]] וחבר מועצת הרבנות הראשית. כיהן במהלך השנים במשרות תורניות שונות והיה עורכה של הבטאון התורני "הירח". נולד ביום [[א' בטבת]] [[תר"ע]] ונפטר ביום [[ד' בכסלו]] [[תשנ"ה]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:רפאל כדיר צבאן בתקופת רבנותו בג'רבה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צבאן בתקופת כהונתו כרב בג'רבה]]
הרב רפאל כדיר צבאן נולד ביום [[א' בטבת]] שנת [[תר"ע]] בעיר ג'רבא שבדרום טוניסיה. בצעירותו למד תורה אצל רבני צפון אפריקה, ביניהם; רבי מקיקץ שלי (בעל "מדרשו של שם") ורבו המובהק - רבי רחמים חי חויתה הכהן (בעל "שמחת כהן"). כמו כן, היה ידיד נעורים של הרב מצליח מזוז (בעל "איש מצליח"). בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן עשרים שנה, כבר שימש כדיין בעיר הולדתו. כעבור שנתיים, בשנת [[תרצ"ב]], מונה לראש מתיבתא ובשנת [[תרצ"ט]] התמנה כחבר בבית הדין. בשנת [[תש"ח]] החל לערוך ירחון תורני בשם "הירח", בו כתבו גדולי תלמידי החכמים בטוניסיה. בשנת [[תשי"א]] התמנה לרב העיר מדנין. בנוסף לתפקידיו הרבנים, היה גם נציגה הרשמי של הקהילה בפני המוסדות הממשלתיים בג'רבא ועמד בראש מוסדות צבור שונים של תורה וחסד, כגון: ישיבת "אור תורה", "ביקור חולים", "מתן בסתר", "ועד בתי הכנסת" ועוד.

בשנת [[תשי"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומאז שימש, כשלושים ושמונה שנים, כרב העיר [[נתיבות]]. הקים מוסדות תורניים והפיץ תורה ביישובי האזור. דאג לחינוך תורני בעירו והוציא פסק דין, יחד עם ה[[באבא סאלי]] וגדולי ישראל נוספים, שלא יתקיימו בעיר נתיבות לימודים מעורבים. בשנת [[תשל"ב]] נתמנה לנשיא ישיבת "כסא רחמים", שהכשירה תלמידים רבים להוראה. בשנת [[תשל"ג]] נבחר לחבר מועצת הרבנות הראשית.

הרב צבאן היה זקן רבני טוניס ונחשב כבעל הסמכות התורנית העליונה של יהדות טוניס בישראל. הוא עשה רבות להתפתחות מוסדות התורה של העדה הטוניסאית ופעל להוציא לאור את ספריהם של חכמי טוניס מהדורות הקודמים. הרב צבאן היה גדול בתורה ובהוראה, כפי שהדבר משתקף בספריו ופסקיו וכן היה בעל מדות תרומיות ונעים הליכות. בשנה האחרונה לחייו סבל מחולשה גדולה, בשל מחלות שפקדוהו וביום [[ד' בכסלו]] שנת [[תשנ"ה]] נפטר.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:מגיד דבריו ליעקב - צבאן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ספרו 'מגיד דבריו ליעקב' של הרב צבאן, אותו כתב בצעירותו; מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.]]
הרב צבאן העריץ את [[הרבי]] והיה תומך במוסדות "בית ישראל" ב[[נתיבות]], בהנהלת הרב [[ישר אדרעי]] (חתנו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]). כמו כן, היה משתתף בקביעות באירועים החב"דים בנתינות; [[סיומי הרמב"ם]], [[התוועדויות]] [[י"ט בכסלו]] ועוד, גם בתקופה בה לא חש בטוב.

לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של הרבי, שלח הרב צבאן מדברי תורתו על מנת להדפיסם בספר "שער הדרום" שהוקדש לרבי. בהקדמה לדברי התורה, מברך הרב צבאן את הרבי וכותב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת הדיוט לכבוד האדמו"ר המפורסם מליובאוויטש שליט"א. יהי רצון שיאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושלוה. בימיו ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל אמן.}}

ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] נערך כינוס [[הקהל]] יחד [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. היה זה גם בימי ה"שבעה" של הרבי על פטירת רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרב צבאן כתב מכתב לכינוס בו הוא גם מנחם את הרבי: {{ציטוטון|וכזאת עושה רבנו אדמו"ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרושה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה'. ולהבדיל בין החיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בוודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בגן עדן העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה' דיבר, ויהי רצון שה' יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט"א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב.}}

בשנת [[תשנ"ב]] נפגש הרב צבאן עם הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב יעקב סנגאווי והם הגישו לו את [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בהתאם לסימני הרמב"ם. כשראה זאת הרב צבאן, הוא דיבר על גדלותו של הרבי ועל כך שהוא הוא המתאים להיות הגואל ובידים רועדות חתם על הפסק דין.

כשסיפרו לרב צבאן שהרבי אינו חש בטוב, התפלל הרב צבאן לרפואתו.

==ספריו==
*'''מגיד דבריו ליעקב''' - על ה[[הגדה של פסח]] ודיני [[חג הפסח]]. יצא לאור בג'רבה, [[תש"ו]].
*'''זרע יעקב''' (ג' חלקים) - חלק א' על הש"ס וחלק ב' מכיל חידושי הלכות על ה[[שולחן ערוך]]. שני החלקים יצאו לאור בשנת [[תשט"ז]]{{הערה|בהקדמתו לחלק ב' כותב שכתב את הספר בהיותו מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.}}. בשנת [[תשל"ט]] יצא לאור חלק ג'.
*'''נפש חיה''' - מנהגים ודינים בשולחן ערוך. יצא לאור בשנת [[תשמ"ד]].
*'''שיירי הנפש''' - השלמות לספרו "נפש חיה". יצא לאור בשנת [[תשנ"ד]].

==לקריאת נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 112-108.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]