עריכת הדף "רמב"ם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | [[תמונה:רמבם.jpg|left|thumb|250px|ציור נפוץ של הרמב"ם]] | |
− | |||
− | |||
− | [[ | ||
− | |||
− | + | '''הרמב"ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד בי"ד בניסן שנת ד'תתצ"ה{{הערת שוליים|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר בכ' בטבת שנת ד'תתקס"ה. | |
− | |||
− | + | גדולי הדורות התבטאו על הרמב"ם בהגדרה: "ממשה עד משה לא קם כמשה". | |
− | |||
− | + | ==תולדות חייו== | |
+ | רמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד. | ||
− | + | === שמו ומוצאו === | |
+ | משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}. | ||
+ | בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות: | ||
− | + | :::::::::# ר' עובדיה הדיין | |
− | + | :::::::::# ר' שלמה | |
+ | :::::::::# ר' עובדיה הדיין | ||
+ | :::::::::# ר' יוסף הדיין | ||
+ | :::::::::# ר' יצחק הדיין | ||
+ | :::::::::# ר' יוסף החכם | ||
+ | :::::::::# ר' [[מימון הדיין]] | ||
+ | :::::::::# הרמב"ם | ||
− | + | ב[[ערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"[[משה]]".}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס). | |
− | |||
− | הרמב"ם | + | === קורות חייו בצעירותו === |
+ | את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי [[מימון הדיין]], שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף. | ||
− | + | בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן עשר, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור. | |
− | + | לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים. | |
− | + | === העלייה לארץ ישראל === | |
+ | {{להשלים}} | ||
+ | ==חייו במצרים== | ||
+ | {{להשלים}} | ||
− | + | ==פטירתו ולאחריה== | |
+ | {{להשלים}} | ||
− | == | + | == התנגדות לחיבוריו == |
+ | על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל התורה שבעל פה בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר. | ||
+ | |||
+ | אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה. | ||
− | + | == חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" == | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | = | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה". | |
− | + | רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם. | |
− | + | הרבי קרא ללמוד בספרי הרמב"ם בקביעות, ולפי תקנתו נוסד סדר לימוד הרמב"ם. כיום ישנם שני מחזורים ללימוד הרמב"ם, ומדי שנה מתקיימים אירועים לרגל סיומי מחזורי הלימוד. | |
− | כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] | + | כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%9C&pgnum=23 אוס"ח בשם[[ספר השיחות]] ה' ש"ת, עמודים 42-41 (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)]</REF> |
− | + | == בקיאותו בחכמת הקבלה == | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | [[אדמו"ר | + | [[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה {{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22[[ספר השיחות]] תש"ג ע' 41].}}. |
− | |||
− | + | [[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו | |
+ | ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]] ז"ל, הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.<REF> [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.</REF>. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בודאי". | ||
− | + | עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה. | |
− | |||
− | + | == תאריך לידתו של הרמב"ם == | |
− | הרמב"ם נולד | + | הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה. |
− | בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד | + | בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד בניסן ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה {{הערת שוליים|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}. |
בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול". | בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול". | ||
שורה 73: | שורה 72: | ||
הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו. | הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו. | ||
− | הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו | + | הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.<REF>שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]</REF> |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | == | + | == יום ההילולא של הרמב"ם == |
− | + | [[תמונה:קבר הרמבם.jpg|left|thumb|250px|קבר הרמב"ם]] | |
− | + | '''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של ה[[רמב"ם]]. | |
− | + | הרבי עורר בשנת [[תנש"א]] לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום.<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 35.</REF> | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
− | *[[י" | + | *[[י"א ניסן#יום הולדתו של הרמב"ם|יום הולדתו של הרמב"ם]] |
− | + | *[[רמב"ם (תקנה)]] | |
− | *[[ | + | *[[כ' טבת]] |
− | *[[ | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
− | *[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם] |
− | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&pgnum=1 אגרות הרמב"ם] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&pgnum=1 אגרות הרמב"ם] |
− | *[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו"ת הרמב"ם] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו"ת הרמב"ם] |
− | *[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א] |
− | *[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב"ם] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב"ם] |
− | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&pgnum=1 סדר המצוות להרמב"ם] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&pgnum=1 סדר המצוות להרמב"ם] |
− | *[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב"ם] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב"ם] |
− | *[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב"ם] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב"ם] |
− | *[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב"ם] | + | *[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב"ם] |
− | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
− | *[http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם] |
− | + | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | + | [[קטגוריה:ראשונים]] | |
− |